הבדלים בין גרסאות בדף "ריבית שאינה באה מלווה למלוה"

אין תקציר עריכה
שורה 24: שורה 24:
כתב ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קס יג) שמותר לאדם לתת לחבירו מעות על מנת שילווה לפלוני, ובלבד שלא יחזור ויקחם מן הלווה, וכן שלא יאמר הלווה למלוה שפלוני יתן בשבילו. והוסיף השלחן ערוך בשם יש אומרים שצריך גם שלא יפייס הלווה את חבירו לתת למלוה מעות בשביל שילווהו.
כתב ה'''שלחן ערוך''' (יורה דעה קס יג) שמותר לאדם לתת לחבירו מעות על מנת שילווה לפלוני, ובלבד שלא יחזור ויקחם מן הלווה, וכן שלא יאמר הלווה למלוה שפלוני יתן בשבילו. והוסיף השלחן ערוך בשם יש אומרים שצריך גם שלא יפייס הלווה את חבירו לתת למלוה מעות בשביל שילווהו.
<BR/>דברי מרן צריכים ביאור, שלכאורה הדעה הראשונה שהביא מרן היא דעת הרמב"ן שהתיר ללווה לפייס את חבירו, ודעת היש אומרים היא דעת הרא"ש והראב"ד שאסרו בזה. אמנם לפי זה אינו מובן מדוע אוסר שהלווה יאמר למלווה שילוה שפלוני יתן בשבילו, הרי בזה כל שכן שיתיר הרמב"ן, כמו שמפורש בראב"ד שדבר זה הוא קל יותר מאשר שיאמר שיפייס הלווה את חבירו שיתן עבורו מעות למלווה. גם לא מצאנו להדיא מי מהאשונים שמחלק בין המקרים, שמי שאוסר פיוס אוסר בין פיוס הנותן ובין פיוס המלווה, והמתיר מתיר בשניהם.
<BR/>דברי מרן צריכים ביאור, שלכאורה הדעה הראשונה שהביא מרן היא דעת הרמב"ן שהתיר ללווה לפייס את חבירו, ודעת היש אומרים היא דעת הרא"ש והראב"ד שאסרו בזה. אמנם לפי זה אינו מובן מדוע אוסר שהלווה יאמר למלווה שילוה שפלוני יתן בשבילו, הרי בזה כל שכן שיתיר הרמב"ן, כמו שמפורש בראב"ד שדבר זה הוא קל יותר מאשר שיאמר שיפייס הלווה את חבירו שיתן עבורו מעות למלווה. גם לא מצאנו להדיא מי מהאשונים שמחלק בין המקרים, שמי שאוסר פיוס אוסר בין פיוס הנותן ובין פיוס המלווה, והמתיר מתיר בשניהם.
<BR/>לענין הלכה כתב ה'''ש"ך''' (יח) הרוצה לסמות על המתירים כדעה הראשונה רשאי, ושכן כתב הבית יוסף, לפי שאיסור דרבנן הוא ומסתבר טעמייהו.
 
=====הכרעת הפוסקים=====
כתב ה'''טורי זהב''' ()
לענין הלכה כתב ה'''ש"ך''' (יח) על פי הבית יוסף שהרוצה לסמוך על המתירים כדעה הראשונה רשאי, לפי שאיסור דרבנן הוא ומסתבר טעמייהו.
<BR/>אמנם הרב '''גידולי תרומה''' (מו ד יד ד"ה ולענין הלכה) עורר שלפי האוסרים, הוא מטעם שהנותן הוא שלוחו של הלווה, והרי זה איסור דאורייתא, אך לענין הלכה הסכים לדברי הבית יוסף. אמנם הרא"ש כתב להדיא שנראה כשלוחו ומוכח דלא הוי דאורייתא, אמנם בראב"ד כתוב 'נעשה כשלוחו', ולפי זה יש מקום לדברי הגידולי תרומה. אמנם הגידולי תרומה עצמו בסוף דבריו מסתייג וכותב שאפשר שגם לשיטתם הוא רק מדרבנן.
 
=====סייגים להיתר=====
כתב ה'''טורי זהב''' (ו) שאם אמר האדם למלוה שכל זמן שלא יפרע הלווה את החוב, יתן לו בכל חודש דינר, הוי ריבית גמורה ואסור, לפי שכשקיבל עליו לשלם ריבית, הוי כלוה גם על הקרן ואחריות הקרן עליו.
<BR/>ולכאורה מה שכתב בכל חודש דינר אינו בדווקא, אלא אף אם קיבל עליו לשלם ריבית חד פעמית באם לא ישלם הלווה את החוב, אסור.
 
עוד כתב ה'''טורי זהב''' (ז) שאם הקדים הלווה לתת מתנה לחבירו כדי שישתדל עבורו אצל המלווה כל שכן שאסור.


===כל הנותן אינו מפסיד===
===כל הנותן אינו מפסיד===