הבדלים בין גרסאות בדף "ריבית שאינה באה מלווה למלוה"

אין תקציר עריכה
שורה 37: שורה 37:
===כל הנותן אינו מפסיד===
===כל הנותן אינו מפסיד===
עוד הוסיף הרמב"ן שם, שאם אמר הלווה 'כל הנותן כך וכך לפלוני בשביל שילווני לא יפסיד' אסור, לפי שלא התירו לעשות כן אלא ב[[מודר הנאה מחבירו]] או לגבי [[דליקה בשבת]] אבל לגבי ריבית לא התירו. ומבאר שם הטעם שדווקא אם מפייס התירו, לפי שאינו מוציא משלו, אבל בכהאי גוונא שמוציא הוא ממון משלו, אסור.
עוד הוסיף הרמב"ן שם, שאם אמר הלווה 'כל הנותן כך וכך לפלוני בשביל שילווני לא יפסיד' אסור, לפי שלא התירו לעשות כן אלא ב[[מודר הנאה מחבירו]] או לגבי [[דליקה בשבת]] אבל לגבי ריבית לא התירו. ומבאר שם הטעם שדווקא אם מפייס התירו, לפי שאינו מוציא משלו, אבל בכהאי גוונא שמוציא הוא ממון משלו, אסור.
<BR/>הריטב"א הביא דעות המקלות בזה, אך הכריע הוא כהרמב"ן.
<BR/>הריטב"א הביא דעות המקלות בזה, אך הכריע גם הוא כהרמב"ן.


===פסיקת ההלכה===
==מקרה שני==
עוד אומר רבא שם, שמותר לאדם לומר לחבירו, הילך מעות ואמור לפלוני להלוות לי כסף, לפי שאין זה אלא שכר אמירה. ומובא שם מעשה שהיו אנשים נותנים למר בריה דרב פפא חלות של שעווה עבור שידבר עליהם לאביו שילווה להם כסף. וכשעוררו את רב פפא על הדבר, אמר להם שהדבר מותר לפי שלא אסרה תורה אלא ריבית הבאה מלווה למלוה ואילו כאן אין זה אלא שכר אמירה.
 
דברי רבא נפסקו להלכה בכל הראשונים וכן העתיק לדינא ה'''שלחן ערוך''' (קס טז).
 
===בן הסמוך על שלחן אביו===
על גמרא זו העירו הראשונים (רמב"ן, רשב"א, ריטב"א, ר"ן, רא"ש) שההיתר הוא דווקא בבן שאינו סמוך על שולחן אביו, שאם הוא סמוך על שולחן אביו, הרי זה כאילו האב עצמו נוטל את הריבית ואסור.
<BR/>ב'''טור''' (יורה דעה קס) העתיק דבר זה להלכה, אלא שכתב דווקא בגדול וסמוך על שולחן אביו מותר, וב'''בית יוסף''' הסתפק אם כוונתו דבעינן תרתי להיתרא, שיהא גם גדול וגם סמוך על שלחן אביו, אבל אם היה גדול וסמוך או קטן ואינו סמוך אסור, לפי שעליו מוטלת פרנסת הקטן ונשאר בצריך עיון.


[[קטגוריה:ריבית]]
[[קטגוריה:ריבית]]