9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ריבית בטובת הנאה"
אין תקציר עריכה
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות|בבא מציעא ה ב|בבא מציעא סד ב||מלוה ולוה ו ב|יורה דעה קס ז | {{מקורות|בבא מציעא ה ב|בבא מציעא סד ב||מלוה ולוה ו ב|יורה דעה קס ז}} | ||
המלוה לחבירו אם מותר לו להינות ממנו בדבר שאינו שווה ממון. | המלוה לחבירו אם מותר לו להינות ממנו בדבר שאינו שווה ממון. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
וב'''שלחן ערוך''' (קס ז) העתיק דברי הטור להלכה כמעט כלשונו, ויוצא מדבריו להלכה, שאסור שמלוה להינות מן הלווה כל זמן שהמעות אצלו, אלא אם כן נתקיימו שני תנאים: א. שנהנה מדעתו של הלווה בדבר שהיה עושה לו אף אם לא היה מלווהו. ב. שלא יהיה זה מילתא דפרהסיא. אבל ב'''תשובות הרא"ש''' (קח יז) נראה שהם שני תירוצים שונים, וכל שהלווה היה נותן לו גם בלאו הכי מותר, אפילו במילתא דפרהסיא. | וב'''שלחן ערוך''' (קס ז) העתיק דברי הטור להלכה כמעט כלשונו, ויוצא מדבריו להלכה, שאסור שמלוה להינות מן הלווה כל זמן שהמעות אצלו, אלא אם כן נתקיימו שני תנאים: א. שנהנה מדעתו של הלווה בדבר שהיה עושה לו אף אם לא היה מלווהו. ב. שלא יהיה זה מילתא דפרהסיא. אבל ב'''תשובות הרא"ש''' (קח יז) נראה שהם שני תירוצים שונים, וכל שהלווה היה נותן לו גם בלאו הכי מותר, אפילו במילתא דפרהסיא. | ||
=== | ===היה עושה כן גם בלא ההלוואה=== | ||
ה'''גר"ז''' (ריבית יא) בשלחן ערוך שלו כתב לחדש שבדבר שרגיל היה לתת הלוה למלוה גם לולא ההלוואה, מותר להמשיך לתת לו אף אחר כך, ואפילו בדבר שזה נהנה וזה חסר, ושאר בני אדם אינם רגילים להשאיל זה לזה, שכיון שהם היו עושים כן גם לפני ההלוואה אין בזה ריבית, ובלבד שלא יתכוון בשביל ההלוואה. | ה'''גר"ז''' (ריבית יא) בשלחן ערוך שלו כתב לחדש שבדבר שרגיל היה לתת הלוה למלוה גם לולא ההלוואה, מותר להמשיך לתת לו אף אחר כך, ואפילו בדבר שזה נהנה וזה חסר, ושאר בני אדם אינם רגילים להשאיל זה לזה, שכיון שהם היו עושים כן גם לפני ההלוואה אין בזה ריבית, ובלבד שלא יתכוון בשביל ההלוואה. | ||
<BR/>אמנם אם הוא מילתא דפרהסיא, כגון בית, אסור לתת למלוה לדור בו, אפילו היו רגילים לעשות כן, דבמילתא דפרהסיא נראה לכל שהוא ריבית, וגם בזה כתב שאם הוא דבר שידוע לכל שעושה כן בלא ההלוואה מותר. | <BR/>אמנם אם הוא מילתא דפרהסיא, כגון בית, אסור לתת למלוה לדור בו, אפילו היו רגילים לעשות כן, דבמילתא דפרהסיא נראה לכל שהוא ריבית, וגם בזה כתב שאם הוא דבר שידוע לכל שעושה כן בלא ההלוואה מותר. | ||
<BR/>עוד כתב שם (יב) שגם בעושה המלוה שלא מדעת הלוה שאסרו התוספות, גם בזה אם היה עושה כן בלא ההלוואה, מותר. | <BR/>עוד כתב שם (יב) שגם בעושה המלוה שלא מדעת הלוה שאסרו התוספות, גם בזה אם היה עושה כן בלא ההלוואה, מותר. | ||
כדברי הגר"ז כתב גם ה'''חכמת אדם''' (משפטי צדק קלא טז). | |||
===הגדרת פרהסיא=== | |||
==שיטת הרמב"ם== | ==שיטת הרמב"ם== | ||
| שורה 59: | שורה 63: | ||
[[קטגוריה:מלוה ולוה פרק ו]] | [[קטגוריה:מלוה ולוה פרק ו]] | ||
[[קטגוריה:יורה דעה סימן קס]] | [[קטגוריה:יורה דעה סימן קס]] | ||