הבדלים בין גרסאות בדף "ריבית בטובת הנאה"

נוספו 1,497 בתים ,  15:33, 21 בנובמבר 2021
אין תקציר עריכה
 
(3 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 3: שורה 3:


==סוגיית הגמרא==
==סוגיית הגמרא==
אומרת ה'''משנה''' (בבא מציעא ה ב) שאסור למלוה לגור בחצרו של הלוה בחינם, או אפילו בשכר נמוך מהרגיל, מפני שזו ריבית.
אומרת ה'''משנה''' ([https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37945&st=&pgnum=173 בבא מציעא ה ב]) שאסור למלוה לגור בחצרו של הלוה בחינם, או אפילו בשכר נמוך מהרגיל, מפני שזו ריבית.
<BR/>וה'''גמרא''' (בבא מציעא סד ב) מביאה דברי רב נחמן, שדומים בתוכנם לדברי המשנה, שאמר רב נחמן, שאע"פ שבמקרה רגיל אדם שדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר, מ"מ אם בעל הבית הוא בעל חוב שלו, צריך להעלות לו שכר, ומבואר הטעם, לפי שאם יגור שם בלא שכר, נמצא שנהנה ממנו עבור מה שהלווהו, והרי זה ריבית.
 
<BR/>והגמרא שם מוסיפה לשאול, מה חידוש יש בדברי רב נחמן שלא שמענו מדברי המשנה, ועונה הגמ' שבמשנה אפשר היה להבין שמדובר דווקא בחצר שמיועדת להשכרה ויש למגורים בה שווי ממוני, וכן במלוה שיש לו צורך במגורים, ויש לו הנאה ממונית מריבית זו, אבל מדברי רב נחמן מתחדש, שאפילו אין החצר עומדת להשכרה ואף למלוה אין צורך במגורים, אפילו הכי אסור. ובלשון הגמרא 'חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר'.
יש כמה דברים סתומים במשנה שאינם מבוארים כל הצורך:
*האם מדובר בהתנו קודם ההלוואה שעל מנת כן מלווה לו, כלומר על מנת שידור בחצרו בחינם או ישכור בפחות, או שמדובר אף בשלא התנו, אלא אחר שהלווה לו בא לדור בחצרו.
*האם מדובר שהמלווה דר בחצר חבירו מדעתו וזה אסור, או דלמא בדר בחצרו שלא מדעתו, ואפילו הכי אסור. מסוף דברי המשנה שאומרת שלא ישכור ממנו בפחות משמע שמדובר שעושה כן מדעת הלווה, אמנם אפשר שבאה להשמיענו תרתי, שלא ידור מדעתו בחינם ושלא ישכור בפחות מדעת הלווה.
*האם מדובר בחצר שיש במגורים בה שווי ממוני, ולכן אסור לדור בחינם שהרי זה ריבית גמורה, או דלמא אפילו מגורים בחצר שאין בה שווי ממוני, כגון שאינה עומדת לשכירות, ואפילו הכי אסור כיון שסוף סוף נהנה ממנו.
דברים אלו יתבארו מתוך דברי הגמרא והראשונים.
 
===דברי רב נחמן - שתי לשונות בדבריו===
ה'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=22&daf=64b&format=pdf (בבא מציעא סד ב)] מביאה דברי רב נחמן, שדומים לכאורה בתוכנם לדברי המשנה אומר רב נחמן, שאע"פ שסתם אדם שדר בחצר חבירו שלא מדעתו אינו צריך להעלות לו שכר, מפני ש[[זה נהנה וזה לא חסר פטור]], מ"מ אם בעל הבית הוא בעל חוב שלו צריך להעלות לו שכר, ומבואר הטעם, לפי שאם יגור שם בלא שכר, נמצא שנהנה ממנו עבור מה שהלווהו, והרי זה ריבית.
<BR/>הגמרא שם מוסיפה לשאול, מה חידוש יש בדברי רב נחמן שלא שמענו מדברי המשנה, ועונה הגמ' שבמשנה אפשר היה להבין שמדובר דווקא בחצר שמיועדת להשכרה ויש למגורים בה שווי ממוני, וכן במלוה שיש לו צורך במגורים, ויש לו הנאה ממונית מריבית זו, אבל מדברי רב נחמן מתחדש, שאפילו אין החצר עומדת להשכרה ואף למלוה אין צורך במגורים, אפילו הכי אסור. ובלשון הגמרא 'חצר דלא קיימא לאגרא וגברא דלא עביד למיגר'.
<BR/>ויש לישנא נוספת בגמרא שרב נחמן אמר את חידושו רק ב'הלוני ודור בחצרי' כלומר שקודם להלוואה אמר הלווה למלוה שאם ילווהו יתן לו לדור בחצרו חינם או בזול, וזה אסור משום ריבית, אלא צריך להעלות לו שכר כפי השווי הרגיל של מגורים בחצר זו. ולפי גירסה זו, אם לא התנה עמו מראש, אלא רק אחרי ההלוואה נתן הלווה למלוה לדור בחצרו, אין בזה ריבית ואינו צריך להעלות לו שכר. אמנם מסתבר שאם החצר מיועדת לשכירות ויש למגורים בה ערך ממוני, אף לפי לישנא זו, אסור למלווה לגור בה אפילו לא התנה עמו מראש, ורק אם החצר לא קיימא לאגרא מותר.
<BR/>ויש לישנא נוספת בגמרא שרב נחמן אמר את חידושו רק ב'הלוני ודור בחצרי' כלומר שקודם להלוואה אמר הלווה למלוה שאם ילווהו יתן לו לדור בחצרו חינם או בזול, וזה אסור משום ריבית, אלא צריך להעלות לו שכר כפי השווי הרגיל של מגורים בחצר זו. ולפי גירסה זו, אם לא התנה עמו מראש, אלא רק אחרי ההלוואה נתן הלווה למלוה לדור בחצרו, אין בזה ריבית ואינו צריך להעלות לו שכר. אמנם מסתבר שאם החצר מיועדת לשכירות ויש למגורים בה ערך ממוני, אף לפי לישנא זו, אסור למלווה לגור בה אפילו לא התנה עמו מראש, ורק אם החצר לא קיימא לאגרא מותר.


2

עריכות