9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
לשיטה זו הסכימו עוד ראשונים, הרי הם '''ספר התרומה''' (שבת רמג), '''שבלי הלקט''' (שבת קכד), ה'''ריטב"א''' (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), ה'''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים (ד"ה אלו), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה ורצועות), ה'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה מהו דתימא), '''ר' ירוחם''' (יב יד פז ב), ה'''רמ"ך''' המבוא בכסף משנה (י א), וכן משמע ב'''סמ"ג''' (לאוין סה). | לשיטה זו הסכימו עוד ראשונים, הרי הם '''ספר התרומה''' (שבת רמג), '''שבלי הלקט''' (שבת קכד), ה'''ריטב"א''' (קיא ב ד"ה קושרת וד"ה מאי), ה'''ריבב"ן''' בשיטת הקדמונים (ד"ה אלו), '''פסקי רי"ד''' (ד"ה ורצועות), ה'''מיוחס לר"ן''' (ד"ה מהו דתימא), '''ר' ירוחם''' (יב יד פז ב), ה'''רמ"ך''' המבוא בכסף משנה (י א), וכן משמע ב'''סמ"ג''' (לאוין סה). | ||
כתב ה'''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=179 (ד)] | כתב ה'''עולת שבת''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=19331&st=&pgnum=179 (ד)] | ||
לדייק מדברי הרא"ש שאפילו אינו של קיימא, אם הוא מעשה אומן חייב. אבל ב'''אליה רבה''' (א) | לדייק מדברי הרא"ש שאפילו אינו של קיימא, אם הוא מעשה אומן חייב. אבל ב'''מגן אברהם''' (ה) דחה דבריו, וכן הוכיח ה'''אליה רבה''' (א) מדברי שאר הפוסקים. | ||
===שיטת ר' חננאל, הרי"ף והרמב"ם=== | ===שיטת ר' חננאל, הרי"ף והרמב"ם=== | ||
| שורה 32: | שורה 30: | ||
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר"י אבוהב''' בהגהות הטור (ד"ה כל קשר). | ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר"י אבוהב''' בהגהות הטור (ד"ה כל קשר). | ||
<BR/>ה'''גר"ז''' (שיז ב) כתב להחמיר כדעת השו"ע | <BR/>לעומת זאת ה'''רמ"א''' (אורח חיים שיז א) הביא את הדעה החולקת, שכל שהוא של קיימא אפילו קשר הדיוט, חייבים עליו. ומ"מ משמע מדבריו שחושש לחומרא לדעת הרמב"ם, שהרי כתב אחר כך שאין אנו יודעים מהו קשר של אומן ולכן יש ליזהר מלהתיר שני קשרים זה על זה אפילו שאינו של קיימא. אמנם ב'''מגן אברהם''' (ה) העיר שזהו דווקא לרמב"ם, אבל לרא"ש מותר. | ||
<BR/>ה'''גר"ז''' (שיז ב) כתב להחמיר כדעת השו"ע, שאף אם אינו של קיימא אסור אם הוא מעשה אומן, אא"כ במקום צער שיש להתיר אם הוא בודאי אינו של קיימא. | |||
==גדר האיסור== | ==גדר האיסור== | ||
===הגדרת קשר של קיימא וכעין של קיימא=== | ===הגדרת קשר של קיימא וכעין של קיימא=== | ||
| שורה 43: | שורה 43: | ||
<BR/>ובאמת שברבנו פרץ אין הכרח שכוונתו שקשר של שבוע חייב מהתורה, אלא שהוא קשר של קיימא לענין שיהא אסור מדרבנן, ולאפוקי הדעה שהביא שם קודם לכן, שמתירה לקשור מכנסיים כיון שסופן להתירן על מנת לכבסן. וכן משמע ב'''רמ"א''' (א) עצמו שהביא שתי דעות לענין קשר שאינו של קיימא, שיש אומרים דווקא ליומו מותר, ויש אומרים שעד שבעה ימים לא מקרי של קיימא. וב'''באור הגר"א''' שם העיר שאין כוונתו של קיימא שחייב, אלא רק לענין איסור, שבפחות מזה מותר לכתחילה, וכדברי ה'''מגן אברהם''' (ב), וכ"ה ב'''עולת שבת''' (ה). | <BR/>ובאמת שברבנו פרץ אין הכרח שכוונתו שקשר של שבוע חייב מהתורה, אלא שהוא קשר של קיימא לענין שיהא אסור מדרבנן, ולאפוקי הדעה שהביא שם קודם לכן, שמתירה לקשור מכנסיים כיון שסופן להתירן על מנת לכבסן. וכן משמע ב'''רמ"א''' (א) עצמו שהביא שתי דעות לענין קשר שאינו של קיימא, שיש אומרים דווקא ליומו מותר, ויש אומרים שעד שבעה ימים לא מקרי של קיימא. וב'''באור הגר"א''' שם העיר שאין כוונתו של קיימא שחייב, אלא רק לענין איסור, שבפחות מזה מותר לכתחילה, וכדברי ה'''מגן אברהם''' (ב), וכ"ה ב'''עולת שבת''' (ה). | ||
<BR/>ב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) כתב שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. | <BR/>ב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) כתב שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. | ||
<BR/>וה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור, וב'''מהר"ם מרוטנבורג''' המובא באורחות חיים ובכלבו שם, וכן מפורש ב'''שבלי הלקט''' (ענין שבת קכד).<BR/> | <BR/>וה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור, וב'''מהר"ם מרוטנבורג''' המובא באורחות חיים ובכלבו שם, וכן מפורש ב'''שבלי הלקט''' (ענין שבת קכד), וב'''שלטי גיבורים''' (מא א ג).<BR/> | ||
ה'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה) לענין קשר של קיימא הכריע שלא כהב"י ומהר"י אבוהב, וכתב שקשר של קיימא הוא העומד לעולם. ולענין קשר המותר, לא הכריע בין הדעות שהביא הרמ"א. אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=54 (קכג א)] הכריע לחומרא שכל שאינו ליומו אסור. | ה'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה) לענין קשר של קיימא הכריע שלא כהב"י ומהר"י אבוהב, וכתב שקשר של קיימא הוא העומד לעולם. ולענין קשר המותר, לא הכריע בין הדעות שהביא הרמ"א. אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=54 (קכג א)] הכריע לחומרא שכל שאינו ליומו אסור. | ||
| שורה 57: | שורה 57: | ||
===הגדרת מעשה אומן=== | ===הגדרת מעשה אומן=== | ||
ה'''טורי זהב''' (א) | כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' (מא א ג) שלא נתברר לו היטב היאך הוא קשר אומן, אבל מדברי הרי"ף נראה שהוא קשר שקושרים אותו הדק היטב, והביאו ה'''מגן אברהם''' (ד). | ||
כעין זה כתב ה'''טורי זהב''' (א) שמעשה אומן שלדעת הרי"ף והרמב"ם אסור, הוא גורם שהקשר יהיה חזק מאוד, ולכן אפילו אם אינו לקיימא, כלומר לעולם, אסור. ומעשה הדיוט הוא שהקשר אינו חזק כל כך. | |||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה הקושר) הוכיח מהגמרא שמעשה אומן נקרא אפילו אינו מהודק כל כך, שהרי לרבנן אף קשר שיכול להתירו באחת מידיו חייב, וכתב שאפשר שכוונת הט"ז שמעשה אומן הוא קשר חזק מצד סוג הקשר, שהאומן יודע לעשותו באופן שאינו ניתר מעצמו, אבל על כל פנים יכול להתירו באחת מידיו. | <BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה הקושר) הוכיח מהגמרא שמעשה אומן נקרא אפילו אינו מהודק כל כך, שהרי לרבנן אף קשר שיכול להתירו באחת מידיו חייב, וכתב שאפשר שכוונת הט"ז שמעשה אומן הוא קשר חזק מצד סוג הקשר, שהאומן יודע לעשותו באופן שאינו ניתר מעצמו, אבל על כל פנים יכול להתירו באחת מידיו. | ||
<BR/>אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=55 (בדי שלחן ד)] כתב כהט"ז בזה, וכן כתב הרב '''מנוחת אהבה''' (ג יד א {2}). | <BR/>אבל בספר '''קצות השלחן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=7724&st=&pgnum=55 (בדי שלחן ד)] כתב כהט"ז בזה, וכן כתב הרב '''מנוחת אהבה''' (ג יד א {2}). | ||
==שני קשרים זה על זה== | |||
כתב בעל '''שלטי הגיבורים''' (מא א ג) שלשיטת הרי"ף והרמב"ם אין לקשור או להתיר קשר שקושרים שני קשרים זה על זה, לפי שהוא קשר אמיץ, והוי מעשה אומן. אבל לשיטת רש"י והרא"ש מותר, אם עושה כן להתירו בו ביום. וה'''רמ"א''' הביא דברי שה"ג אלו לחומרא, וכתב שכן נוהגין, אלא אם כן במקום צער. וב'''אליה רבה''' (ה) היקל יותר אפילו לכל צורך, כל שעתיד להתירו בו ביום. | |||
<BR/>אמנם ה'''מגן אברהם''' (ה) כתב שזהו דווקא לרי"ף אבל לרא"ש מותר, ואפשר שסובר להקל בזה. | |||
<BR/>וב'''ברכי יוסף''' (א) כתב שבגלילותינו פשט המנהג להתיר שני קשרים זה על זה בחגורה, לפי שהוא אינו של קיימא ושל הדיוט, הובאו דבריו ב'''שערי תשובה''' (ד"ה ויש). | |||
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ==שיעורים, מאמרים וכתבי עת== | ||
| שורה 65: | שורה 71: | ||
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=1091 בגדר מעשה אומן] - הרב שמואל טל, 'טל חיים - שבת', תש"ע. | * [http://asif.co.il/?wpfb_dl=1091 בגדר מעשה אומן] - הרב שמואל טל, 'טל חיים - שבת', תש"ע. | ||
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=2997 דעת רבנו פרץ בקשר למספר ימים] - הרב שלום קליין, 'אורות עציון' כ, תשנ"א. | * [http://asif.co.il/?wpfb_dl=2997 דעת רבנו פרץ בקשר למספר ימים] - הרב שלום קליין, 'אורות עציון' כ, תשנ"א. | ||
* [http://www.ygolan.org/less/reshittvuato.pdf קשירת ספר תורה בשבת] - מתן שרגאי ועודד קרויטנברג, 'ראשית תבואתה', תשס"ו, עמ' 309. | |||
[[קטגוריה:קושר ומתיר]] | [[קטגוריה:קושר ומתיר]] | ||