9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
מ |
||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ב'''בית יוסף''' (שיז ד"ה נמצינו למדין) כתב להסביר שקשר שעשוי לעמוד ימים רבים הוא קשר של קיימא, ואם עשוי להתקיים ימים מספר אינו של קיימא ואסור מדרבנן, וכתב (ד"ה ובמספר וד"ה ולענין) שמדברי רש"י נראה שכל שהוא מתקיים יותר מחודש חייב, וכל שהוא פחות משבוע מותר לכתחילה. ובשם '''רבנו ירוחם''' (יב יד פז ב) כתב הב"י שאף בפחות משבוע אסור, ואינו מותר אלא בעומד להתקיים פחות מג' ימים. | ב'''בית יוסף''' (שיז ד"ה נמצינו למדין) כתב להסביר שקשר שעשוי לעמוד ימים רבים הוא קשר של קיימא, ואם עשוי להתקיים ימים מספר אינו של קיימא ואסור מדרבנן, וכתב (ד"ה ובמספר וד"ה ולענין) שמדברי רש"י נראה שכל שהוא מתקיים יותר מחודש חייב, וכל שהוא פחות משבוע מותר לכתחילה. ובשם '''רבנו ירוחם''' (יב יד פז ב) כתב הב"י שאף בפחות משבוע אסור, ואינו מותר אלא בעומד להתקיים פחות מג' ימים. | ||
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' בהגהותיו לטור (ד"ה כל קשר) כתב בדעת הטור שקשר של שמונה ימים הוי קשר של קיימא, וכתב שכן הוא | <BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' בהגהותיו לטור (ד"ה כל קשר) כתב בדעת הטור שקשר של שמונה ימים הוי קשר של קיימא, וכתב שכן הוא ב'''ארחות חיים''' (שבת קו) בשם ר' פרץ, ומובא גם ב'''כלבו''' (לא). ולענין קשר המותר הבין בדעתו בתחילה שכל שהוא פחות מז' ימים מותר, אבל מסיק לבסוף דדווקא אם עשוי להתירו בכל יום. | ||
<BR/>וב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) הבין שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. | <BR/>וב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) הבין שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה. | ||
<BR/>ה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ובזה הסכים להב"ח. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור. | <BR/>ה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ובזה הסכים להב"ח. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור. | ||
<BR/>גם ה'''משנה ברורה''' (שיז הקדמה) הכריע שלא כהב"י ומהר"י אבוהב וכתב שקשר של קיימא הוא העומד לעולם. | |||
====בשיטת הרמב"ם וסייעתו==== | ====בשיטת הרמב"ם וסייעתו==== | ||
בדעת הרי"ף הרמב"ם כתבו הפוסקים שקשר של קיימא הוא המתקיים לעולם. כלומר, שאם קשר קשר לזמן מוגבל אפילו זמן ארוך, ה"ז קשר שאין חייבים עליו. כן מבואר ב'''בית יוסף''' (ד"ה נמצינו למדין), '''מגן אברהם''' (א), '''פרי מגדים''' (משבצות זהב א), '''משנה ברורה (שיז הקדמה). | בדעת הרי"ף הרמב"ם כתבו הפוסקים שקשר של קיימא הוא המתקיים לעולם. כלומר, שאם קשר קשר לזמן מוגבל אפילו זמן ארוך, ה"ז קשר שאין חייבים עליו. כן מבואר ב'''בית יוסף''' (ד"ה נמצינו למדין), '''מגן אברהם''' (א), '''פרי מגדים''' (משבצות זהב א), '''משנה ברורה (שיז הקדמה). | ||