הבדלים בין גרסאות בדף "קשרים האסורים והמותרים בשבת"

אין תקציר עריכה
שורה 30: שורה 30:
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר"י אבוהב''' בהגהות הטור (ד"ה כל קשר).
ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שיז א) פסק כשיטה זו שאינו חייב אלא בקשר שהוא מעשה אומן ושל קיימא. ואם הוא של קיימא ואינו אומן או של אומן ואינו של קיימא פטור אבל אסור, ושאינו של קיימא ואינו מעשה אומן מותר לכתחילה. ולזה הסכים גם '''מהר"י אבוהב''' בהגהות הטור (ד"ה כל קשר).


==הגדרת קשר של קיימא וכעין של קיימא בשיטת רש"י==
==גדר האיסור==
===הגדרת קשר של קיימא וכעין של קיימא===
==== בשיטת רש"י וסייעתו====
מדברי '''רש"י''' הנזכרים לעיל, מבואר שקשר של קיימא הוא קשר המתקיים לעולם. אמנם יש לדייק מדבריו שכתב שקשר שחייבים עליו מדרבנן הוא קשר העשוי לשבועיים או חודש, משמע שכל שהוא יותר מזה אפילו אינו לעולם, חייבים עליו מהתורה. ועוד משמע מזה שבפחות משבוע מותר לכתחילה, אבל במקום אחר (ד"ה פשיטא וד"ה בדבני מחוזא וד"ה דנפקי בי תרי וד"ה א"ל משום) משמע שהמותר הוא בקשר שעשוי ליומו בלבד.
מדברי '''רש"י''' הנזכרים לעיל, מבואר שקשר של קיימא הוא קשר המתקיים לעולם. אמנם יש לדייק מדבריו שכתב שקשר שחייבים עליו מדרבנן הוא קשר העשוי לשבועיים או חודש, משמע שכל שהוא יותר מזה אפילו אינו לעולם, חייבים עליו מהתורה. ועוד משמע מזה שבפחות משבוע מותר לכתחילה, אבל במקום אחר (ד"ה פשיטא וד"ה בדבני מחוזא וד"ה דנפקי בי תרי וד"ה א"ל משום) משמע שהמותר הוא בקשר שעשוי ליומו בלבד.


<BR/>ב'''בית יוסף''' (שיז ד"ה נמצינו למדין) כתב להסביר שקשר שעשוי לעמוד ימים רבים הוא קשר של קיימא, ואם עשוי להתקיים ימים מספר אינו של קיימא ואסור מדרבנן, וכתב (ד"ה ובמספר וד"ה ולענין) שמדברי רש"י נראה שכל שהוא מתקיים יותר מחודש חייב, וכל שהוא פחות משבוע מותר לכתחילה. ובשם '''רבנו ירוחם''' (יב יד פז ב) כתב הב"י שאף בפחות משבוע אסור, ואינו מותר אלא בעומד להתקיים פחות מג' ימים.
ב'''בית יוסף''' (שיז ד"ה נמצינו למדין) כתב להסביר שקשר שעשוי לעמוד ימים רבים הוא קשר של קיימא, ואם עשוי להתקיים ימים מספר אינו של קיימא ואסור מדרבנן, וכתב (ד"ה ובמספר וד"ה ולענין) שמדברי רש"י נראה שכל שהוא מתקיים יותר מחודש חייב, וכל שהוא פחות משבוע מותר לכתחילה. ובשם '''רבנו ירוחם''' (יב יד פז ב) כתב הב"י שאף בפחות משבוע אסור, ואינו מותר אלא בעומד להתקיים פחות מג' ימים.
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' בהגהותיו לטור (ד"ה כל קשר) כתב בדעת הטור שקשר של שמונה ימים הוי קשר של קיימא, וכתב שכן הוא בארחות חיים (שבת קו) בשם ר' פרץ. ולענין קשר המותר הבין בדעתו בתחילה שכל שהוא פחות מז' ימים מותר, אבל מסיק לבסוף דדווקא אם עשוי להתירו בכל יום.
<BR/>ו'''מהר"י אבוהב''' בהגהותיו לטור (ד"ה כל קשר) כתב בדעת הטור שקשר של שמונה ימים הוי קשר של קיימא, וכתב שכן הוא בארחות חיים (שבת קו) בשם ר' פרץ. ולענין קשר המותר הבין בדעתו בתחילה שכל שהוא פחות מז' ימים מותר, אבל מסיק לבסוף דדווקא אם עשוי להתירו בכל יום.
<BR/>וב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) הבין שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה.
<BR/>וב'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא) הבין שאם קושרו לעולם אסור מהתורה, ואם קושרו לזמן אפילו ממושך כשנה ויותר, אסור מדרבנן. ואם קושרו לז' ימים או פחות מותר לכתחילה.
<BR/>ה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ובזה הסכים להב"ח. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור.
<BR/>ה'''טורי זהב''' (א) כתב שהחלוקה אינה לפי זמנים כלל, שהרי מנלן לחלק בהכי שבוע או חודש וכו', אלא אם זהו קשר שקושרו על מנת שיעמוד לעולם הוא איסור תורה, ואם הוא לזמן ממושך, שבוע או חודש או שנה וכו', הוא איסור דרבנן. ובזה הסכים להב"ח. ואם הוא קשר שקושרו ליומו בלבד, לא מקרי זמן ומותר לכתחילה. ובאמת שכדעתו משמע ב'''ריטב"א''' (קיב א ד"ה הא דקתני) שכתב שכל שהוא לימים אחדים אסור.


===אם תלוי בדעת הקושר או בסוג הקשר===
====בשיטת הרמב"ם וסייעתו====
בדעת הרי"ף הרמב"ם כתבו הפוסקים שקשר של קיימא הוא המתקיים לעולם. כלומר, שאם קשר קשר לזמן מוגבל אפילו זמן ארוך, ה"ז קשר שאין חייבים עליו. כן מבואר ב'''בית יוסף''' (ד"ה נמצינו למדין), '''מגן אברהם''' (א), '''פרי מגדים''' (משבצות זהב א), '''משנה ברורה (שיז הקדמה).
 
====אם תלוי בדעת הקושר או בסוג הקשר====
כתב ה'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא למידק) דהכל תלוי בדעת הקושר, שאם בדעתו לקשרו לעולם הוי קשר של קיימא, ואם דעתו לקשרו לזמן הוי קשר כעין של קיימא, ואם דעתו לקשרו לשבוע או פחות מותר. ומשמע שאינו תלוי כלל בסוג הקשר אלא רק בדעתו של הקושר. וגם ה'''טורי זהב''' (א) הלך בדרך זו ותלה הכל בדעת הקושר.
כתב ה'''בית חדש''' (א ד"ה ואיכא למידק) דהכל תלוי בדעת הקושר, שאם בדעתו לקשרו לעולם הוי קשר של קיימא, ואם דעתו לקשרו לזמן הוי קשר כעין של קיימא, ואם דעתו לקשרו לשבוע או פחות מותר. ומשמע שאינו תלוי כלל בסוג הקשר אלא רק בדעתו של הקושר. וגם ה'''טורי זהב''' (א) הלך בדרך זו ותלה הכל בדעת הקושר.
<BR/>אבל בספר '''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=33 (א)]  
<BR/>אבל בספר '''בית מאיר''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=36276&st=&pgnum=33 (א)]  
כתב שאי אפשר לומר כן, שהרי א"כ בגמרא בקשר דאושכפי ג"כ יהיה מותר אם יתנה הקושר בדעתו שאינו אלא לבו ביום. ואף מה ש[[קשרו את המקדה בגמי]], אין צורך להתיר משום מצוה, אלא אפשר שהקושר יכוון בדעתו שאינו אלא ליומא ומותר. אלא ודאי שלא בדעתו תליא, אלא רק בסוג הקשר שלא יעמוד בעצמו או שיש הכרח להתירו מצד המלבוש וכד'. וכן הכריע גם ב'''באור הלכה''' (שיז ד"ה הקושר).
כתב שאי אפשר לומר כן, שהרי א"כ בגמרא בקשר דאושכפי ג"כ יהיה מותר אם יתנה הקושר בדעתו שאינו אלא לבו ביום. ואף מה ש[[קשרו את המקדה בגמי]], אין צורך להתיר משום מצוה, אלא אפשר שהקושר יכוון בדעתו שאינו אלא ליומא ומותר. אלא ודאי שלא בדעתו תליא, אלא רק בסוג הקשר שלא יעמוד בעצמו או שיש הכרח להתירו מצד המלבוש וכד'. וכן הכריע גם ב'''באור הלכה''' (שיז ד"ה הקושר).


===הגדרת מעשה אומן===
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
==שיעורים, מאמרים וכתבי עת==
* [http://www.lif.ac.il/pdf/meir_la_arez/sah/7.doc כריכת חוט ברזל על שקית לחם בשבת] - הרב מרדכי אליהו, 'המאיר לארץ' תשס"ה.
* [http://www.lif.ac.il/pdf/meir_la_arez/sah/7.doc כריכת חוט ברזל על שקית לחם בשבת] - הרב מרדכי אליהו, 'המאיר לארץ' תשס"ה.
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=1091 קשר של קיימא ומעשה אומן] - הרב שמואל טל, 'טל חיים - שבת', תש"ע.
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=1091 קשר של קיימא ומעשה אומן] - הרב שמואל טל, 'טל חיים - שבת', תש"ע.
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=2997 דעת ר' פרץ בקשר למספר ימים] - הרב שלום קליין, 'אורות עציון' כ, תשנ"א.
* [http://asif.co.il/?wpfb_dl=2997 דעת רבנו פרץ בקשר למספר ימים] - הרב שלום קליין, 'אורות עציון' כ, תשנ"א.


[[קטגוריה:קושר ומתיר]]
[[קטגוריה:קושר ומתיר]]