631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות"
אין תקציר עריכה
| שורה 15: | שורה 15: | ||
== בדיעבד או לכתחילה == | == בדיעבד או לכתחילה == | ||
מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש. | מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש. | ||
{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ב'''רמב"ם''' {{רמבם|קריאת שמע|ב|י|קריאת | {{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ב'''רמב"ם''' {{רמבם|קריאת שמע|ב|י|קריאת שמע ב' י'}} משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא '''המאירי''', אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת. | ||
== לשון שאינו מבין בה == | == לשון שאינו מבין בה == | ||
בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' | בלשון שאינו מבין אינו ראשי לקרוא את שמע אלא אם כן הוא לשון הקודש, כן מדוייק לשון ה'''רמב"ם''' {{רמבם|קריאת שמע|ב|י|קריאת שמע ב' י'}} וכן משמע ב'''תוספות''' {{גנרא|ברכות|לב|א|לב א ד"ה אלו}}. וכן כתב ה'''מגן אברהם''' (סב א), שבלשון שאינו מבין אינו יוצא בקריאת שמע ובתפילה. אבל בשאר המצוות יוצא אפילו שאינו מבין. וב'''משנה ברורה''' (א) כתב שאף בשאר מצוות צריך לומר בלשון שמבין (קרבן העדה לירושלמי, ומגן גיבורים והגהות מהר"א לנדא). | ||
=== אם אינו מבין עברית === | === אם אינו מבין עברית === | ||
| שורה 48: | שורה 46: | ||
ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל. | ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל. | ||
{{ש}} ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ'). | {{ש}} ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ'). | ||
כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל. | כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל. | ||
== פסיקת האחרונים == | |||
ב'''ערוך השולחן''' (סו){{הערה|כותב "וכן הורו גאוני עולם זה '''כערך שמונים שנה''' וכן עיקר לדינא" ונראה שעקב הרפורמים שעקרו יסודות בתורת ישראל - החומרו הדינים דידן}} | |||
וב'''משנה ברורה''' (א){{הערה|מביא בשם הב"ח {{מ|קצ"ג}} שההתר הוא מצד הדין, אבל למצוה מן המובחר הוא דוקא בלשון הקודש}} הובא שכיום אין אנו יודעים לתרגם את כל התיבות במדוייק, ולכן לא יקרא קריאת שמע בלשון אחרת מלשון הקודש. | |||
בתשובת '''חתם סופר''' (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור. | בתשובת '''חתם סופר''' (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור. | ||