631
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע ותפילה בארמית ובשאר לשונות"
אין תקציר עריכה
מ (סידור המקורות) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר. | האם מותר לקרוא קריאת שמע ולהתפלל בשפה שאינה לשון הקודש, ומהם התנאים להיתר. | ||
{{מקורות|סוטה ז א|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א||[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%91_%D7%99 קריאת שמע ב י]| [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%91_%D7%91 או"ח סב ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%90_%D7%93 או"ח קא ד]}} | {{מקורות|סוטה ז א|ברכות יג א, שבת יב ב, סוטה לג א||[https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A8%D7%9E%D7%91%22%D7%9D_%D7%94%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA_%D7%A7%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%AA_%D7%A9%D7%9E%D7%A2_%D7%91_%D7%99 קריאת שמע ב י]| [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A1%D7%91_%D7%91 או"ח סב ב], [https://he.wikisource.org/wiki/%D7%A9%D7%95%D7%9C%D7%97%D7%9F_%D7%A2%D7%A8%D7%95%D7%9A_%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%97_%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D_%D7%A7%D7%90_%D7%93 או"ח קא ד]}} | ||
== מקורות התנאים == | == מקורות התנאים == | ||
ה'''משנה''' | ה'''משנה''' {{ויקיטקסט|סוטה_ז_א|סוטה ז א}} מונה מספר דברים שיש לאמרם דווקא בלשון הקודש, ולעומתם דברים שאפשר לאמרם בכל לשון, ושם נאמר במפורש שקריאת שמע ותפילה הן מהדברים שנאמרים בכל לשון. | ||
{{ש}}לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר | {{ש}}לגבי תפילה מקשה שם הגמרא (סוטה לג א) איך מותר לאמרה בכל לשון, והרי רב יהודה אומר {{ויקיטקסט|שבת_יב_ב|שבת יב ב}} שאין לאדם לשאול צרכיו בלשון ארמי, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון זו? ומתרצת הגמרא לחלק בין יחיד לציבור. | ||
לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' | לענין קריאת שמע מובאת מחלוקת ב'''ברייתא''' {{ויקיטקסט|ברכות_יג_א|ברכות יג א}}. רבי לומד מהפסוק "'''והיו''' הדברים האלה" וכו', שיש לקרוא קריאת שמע כהוויתה, כלומר בלשון הקודש. ואילו לדעת חכמים מותר לקרוא בכל לשון שאתה שומע ומבין, שנאמר "'''שמע''' ישראל", בכל לשון שאתה שומע, כלומר - מבין. שהעיקר הוא שיבין מה שאומר ויקבל עליו אחדותו יתברך{{הערה|על פי המאירי (ברכות יג א)}}. לכאורה מחלוקת זו היא נגד המשנה בסוטה שמפורש בה שקריאת שמע נאמרת בכל לשון, ולא מוזכרת שם דעת רבי שחולק. וצריך לומר שהמשנה בסוטה שמתירה לקרוא קריאת שמע בכל לשון, היא אליבא דחכמים ולא אליבא דרבי. | ||
== הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה == | == הכרעת הראשונים ויישוב הסתירה == | ||
ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים. | ה'''רי"ף''' (ז א) הכריע במחלוקת כחכמים שמותר לקרוא קריאת שמע בכל לשון, שהרי רבים הם מול יחיד, ועוד שסתם משנה בסוטה כמותם, וכן הכריעו התוספות וכל הראשונים. | ||
{{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור | {{ש}}לגבי תפילה חילק הרי"ף כחילוק הגמרא בסוטה שמחלקת בין יחיד לציבור {{הערה|הרי"ף אינו מזכיר שחילוק זה הוא מהגמרא, ונראה כאילו כתב כן מדיליה. גם הראשונים שמצטטים חילוק זה מביאים אותו בשם הרי"ף, ויש שמביאים כן בשם הגאונים. וצ"ע למה לא ציינו שהיא גמרא ערוכה.}} | ||
ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע. | ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) כתב בשם הרי"ף את החלוקה בין יחיד לציבור גם לענין קריאת שמע, אבל כבר העיר על דבריו מרן ה'''בית יוסף''' (אורח חיים סב ד"ה ונקראת בכל לשון) שתמוה הוא מה ענין שאלת צרכים לקריאת שמע, אלא נראה שלא לחלק בכך כפי שלא חילקו כל הפוסקים. וב'''בית חדש''' (ב) כתב שודאי טעות סופר הוא בכלבו, שהרי הרי"ף להדיא חילק בין יחיד לציבור דווקא בתפילה, אבל קריאת שמע שנלמד להדיא מפסוק, ודאי שאין לחלק בו בין יחיד לציבור. ובספר '''מור וקציעה''' שם כתב שדעת הכלבו שכשם שמחלקים בתפילה בין יחיד לציבור, לפי שמגונה בעיני המלאכים, כן יש לחלק גם בקריאת שמע. | ||
| שורה 16: | שורה 15: | ||
== בדיעבד או לכתחילה == | == בדיעבד או לכתחילה == | ||
מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש. | מדברי ה'''כלבו''' (י ד"ה קראה בכל לשון) נראה שדווקא בדיעבד אם קראה בכל לשון יצא, ומשמע שלכתחילה יש לקראה בלשון הקודש. | ||
{{ש}}אמנם מפשט המשנה והברייתא משמע שההיתר הוא לכתחילה, גם ברמב"ם (קריאת שמע ב י) משמע שניתן לכתחילה לקרוא בכל לשון שמבין. וכן כתב להדיא המאירי, אף שהעיר שמי שמבין לשון הקודש, אין ראוי לו להחליפה בלשון אחרת. | |||
== לשון שאינו מבין בה == | == לשון שאינו מבין בה == | ||
| שורה 26: | שורה 25: | ||
== תפילה בארמית == | == תפילה בארמית == | ||
ה'''גמרא''' (שבת יב ב) אומרת שאין להתפלל בלשון ארמי, ושכל המתפלל בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמית. | ה'''גמרא''' (שבת יב ב) אומרת שאין להתפלל בלשון ארמי, ושכל המתפלל בלשון ארמי, אין מלאכי השרת נזקקין לו, לפי שאין מלאכי השרת מכירים לשון ארמית. | ||
{{ש}}גמרא זו מהווה לכאורה סתירה לדברי המשנה בסוטה שמתירה להתפלל בכל לשון. | |||
הגמרא עצמה בסוטה | הגמרא עצמה בסוטה{{הערה|יתכן שזו תוספת מהגאונים.}} מתרצת לחלק בין יחיד לציבור, וכן כתב ה'''רי"ף''' (ברכות ז א) לחלק בין יחיד לציבור, שבציבור ניתן להתפלל בכל לשון, אבל ביחיד אין להתפלל בכל לשון (ולכאורה כוונתו שיש להתפלל דווקא בלשון הקודש), וזו כוונת הגמרא בשבת שאסרה להתפלל בלשון ארמי, דהיינו ביחיד. | ||
{{ש}}אמנם יש להעיר שהגמרא עצמה בשבת כתבה שתפילה על החולה גם ביחיד מותר בארמית, שהחולה שכינה עמו ואין צורך במלאכים להעלות את התפילה. | |||
'''רבנו יונה''' (ז א ד"ה אבל ביחיד) הביא דברי הרי"ף והעיר עליהם, שלפי זה צריך ליישב את מנהג הנשים שמתפללות ביחיד שלא בלשון הקודש? וכתב ליישב בשם רבני צרפת, שכל מה שאמרה הגמרא שלא להתפלל בלשון ארמית, זהו דווקא בתפילה פרטית כגון על חולה או צער בביתו וכד', אבל התפילה הקבועה של הציבור, אף שמתפלל אותה בביתו, מותר להתפלל בשאר לשונות אם אינו יודע לשון הקודש, משום שהוא כמתפלל בציבור. | '''רבנו יונה''' (ז א ד"ה אבל ביחיד) הביא דברי הרי"ף והעיר עליהם, שלפי זה צריך ליישב את מנהג הנשים שמתפללות ביחיד שלא בלשון הקודש? וכתב ליישב בשם רבני צרפת, שכל מה שאמרה הגמרא שלא להתפלל בלשון ארמית, זהו דווקא בתפילה פרטית כגון על חולה או צער בביתו וכד', אבל התפילה הקבועה של הציבור, אף שמתפלל אותה בביתו, מותר להתפלל בשאר לשונות אם אינו יודע לשון הקודש, משום שהוא כמתפלל בציבור. | ||
{{ש}}וטעם החילוק הוא מפני שהציבור אינם צריכים מליץ לפני הקב"ה, אבל היחיד צריך מלאך מליץ, והם אינם מבינים אלא לשון הקודש. | |||
ה'''רא"ש''' (ב ב) תירץ שכל מה שאמרו שלא לשאול צרכיו בלשון ארמי הוא דווקא בלשון ארמית, אבל בשאר לשונות מותר. ובכך יישב גם קושיית התוספות היאך אין המלאכים מבינים לשון ארמית, והרי אפילו מחשבות בני האדם הם יודעים? אלא שבאמת יודעים הם לשון ארמית, אך אינם נזקקים לו לפי שמגונה הוא בעיניהם. | ה'''רא"ש''' (ב ב) תירץ שכל מה שאמרו שלא לשאול צרכיו בלשון ארמי הוא דווקא בלשון ארמית, אבל בשאר לשונות מותר. ובכך יישב גם קושיית התוספות היאך אין המלאכים מבינים לשון ארמית, והרי אפילו מחשבות בני האדם הם יודעים? אלא שבאמת יודעים הם לשון ארמית, אך אינם נזקקים לו לפי שמגונה הוא בעיניהם. | ||
| שורה 46: | שורה 45: | ||
ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל. | ה'''מגן אברהם''' הביא להלכה שמוטב להתפלל בלשון שמבין מאשר לא להתפלל כלל. | ||
{{ש}} ב'''פרי חדש''' הכריע כיש אומרים בתרא שהוא הרא"ש. ובפרי מגדים כתב שגם לחילוק שמחלקים בין ארמי לשאר לשונות הוא דווקא ביחיד אבל בציבור מותר אפילו ארמית. ומטעם זה אומרים יקום פורקן ובריך שמיה בציבור. ובמשנה ברורה (יט) כתב שלפי זה המתפלל ביחיד אינו יכול לומר יקום פורקן ובריך שמיה (אור זרוע שבת נ'). | |||
כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל. | כתב ה'''ביאור הלכה''' שאם הוא לשון שאין רוב המדינה מדברת בו, אינו יכול לקרוא בו קריאת שמע, דאינו קרוי לשון לעניין זה אלא שהוא מוסכם במדינה, אבל אם רק איזה אנשים יחידים יודעים זה הלשון לא נחשב זה לשון כלל. | ||
בתשובת חתם סופר (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור. | בתשובת '''חתם סופר''' (פד-פו) האריך בתשובה נגד אותם שתרגמו התפילה (רפורמים) וקבעו להתפלל בלשון לעז, וכתב שכל ההיתר הוא באופן אקראי אבל לעשות כן באופן קבוע ולהעמיד ש"ץ על זה אסור. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
[[קטגוריה: קריאת שמע]] | [[קטגוריה:קריאת שמע]] | ||
[[קטגוריה: תפילה]] | [[קטגוריה:תפילה]] | ||
[[קטגוריה: ברכות יג.]] | [[קטגוריה:ברכות יג.]] | ||
[[קטגוריה: שבת יב:]] | [[קטגוריה:שבת יב:]] | ||
[[קטגוריה: סוטה לג.]] | [[קטגוריה:סוטה לג.]] | ||
[[קריאת שמע פרק ב]] | [[קטגוריה:קריאת שמע פרק ב]] | ||
[[קטגוריה: אורח חיים סימן סב]] | [[קטגוריה:אורח חיים סימן סב]] | ||