הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע בלא ברכות או בלא סדר בברכות"

שורה 25: שורה 25:
'''רבנו חננאל''' מדייק מהמשנה שברכות אינן מעכבות וכפשט דברי ר' בא בירושלמי, ולכן אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה, שהרי הקורא בתורה אינו מברך, ובכל זאת יוצא. וכן ציטט בשם הירושלמי בעל '''ספר הלכות גדולות''' (ברכות א לו).  
'''רבנו חננאל''' מדייק מהמשנה שברכות אינן מעכבות וכפשט דברי ר' בא בירושלמי, ולכן אם קרא קריאת שמע בלא ברכותיה יצא ידי חובה, שהרי הקורא בתורה אינו מברך, ובכל זאת יוצא. וכן ציטט בשם הירושלמי בעל '''ספר הלכות גדולות''' (ברכות א לו).  


ה'''תוספות''' (יג א ד"ה היה) הביאו גם הם להוכיח מהירושלמי כדברי רבנו חננאל שברכות אינן מעכבות, אלא שהקשו מהגמרא שהובאה לעיל שמשמע בדבריה שרק סדר הברכות אינו מעכב, אבל הברכות עצמן מעכבות (וכפי שהוכיח רב האי גאון), ותירצו שזהו דווקא ביחיד, אבל בציבור הברכות מעכבות ורק הסדר שלהן לא מעכב. ושכן משמע בגמרא לגבי כהני המשמר ששם מדובר בציבור, ולכן הברכות מעכבות. וכן תירץ ה'''רא"ש''' (ב א) לדעת רב האי גאון שיש לחלק בין יחיד לציבור<ref>בפשט דברי התוס' והרא"ש נראה שחילוק זה שבין יחיד לציבור הוא מדנפשיה, ולא מרב האי גאון. אבל ב'''חידושי הרשב"א''' (יא ב) כתב חילוק זה כבר בשם רב האי גאון. וראה להלן המחלוקת בדעת הטור בענין זה.</ref>.  
ה'''תוספות''' (יג א ד"ה היה) הביאו גם הם להוכיח מהירושלמי כדברי רבנו חננאל שברכות אינן מעכבות, אלא שהקשו מהגמרא שהובאה לעיל שמשמע בדבריה שרק סדר הברכות אינו מעכב, אבל הברכות עצמן מעכבות (וכפי שהוכיח רב האי גאון), ותירצו שזהו דווקא ביחיד, אבל בציבור הברכות מעכבות ורק הסדר שלהן לא מעכב. ושכן משמע בגמרא לגבי כהני המשמר ששם מדובר בציבור, ולכן הברכות מעכבות. וכן תירץ ה'''רא"ש''' (ב א) שיש לחלק בין יחיד לציבור<ref>בפשט דברי התוס' נראה שחילוק זה שבין יחיד לציבור כתבו מעצמם, וכן ניתן לפרש גם ברא"ש. אבל ב'''חידושי הרשב"א''' (יא ב) כתוב במפורש חילוק זה בשם רב האי גאון. וראה להלן מחלוקת האחרונים בדעת הטור בענין זה.</ref>.  
<BR/>לפי שיטה זו סדר הברכות לעולם אינו מעכב, אך אם בירך רק ברכה אחת או שלא בירך כלל, אם הוא ביחיד, יצא ידי חובה, ואם הם ציבור לא יצאו ידי חובה וצריכים לחזור ולברך לאחר הקריאה. וכן הוא ב'''קיצור פסקי הרא"ש'''<ref>אבל השווה ל'''תוספות הרא"ש''' (יג א ד"ה אם כיוון) שם לא חילק כלל בין יחיד לציבור.</ref>.
<BR/>לפי שיטה זו סדר הברכות לעולם אינו מעכב, אך אם בירך רק ברכה אחת או שלא בירך כלל, אם הוא ביחיד, יצא ידי חובה, ואם הם ציבור לא יצאו ידי חובה וצריכים לחזור ולברך לאחר הקריאה. וכן הוא ב'''קיצור פסקי הרא"ש'''<ref>אבל השווה ל'''תוספות הרא"ש''' (יג א ד"ה אם כיוון) שם לא חילק כלל בין יחיד לציבור.</ref>.