הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת שמע בלא ברכות או בלא סדר בברכות"

מתוך גמרא זו כותב '''רב האי גאון''' (מובא ברא"ש ב א) להוכיח שאמנם סדר הברכות אינו מעכב ויכול לברך אהבה רבה לפני יוצר אור, אבל הברכות עצמן מעכבות, כלומר שצריך לברך את כולן, ואם לא בירך אחת מהן לא יצא ידי חובת קריאת שמע.

=== קריאת שמע בלא ברכות ===

<BR/>ה'''משנה''' (ברכות ב א) אומרת שאדם שהיה קורא בתורה, והגיע לפרשת שמע, וכעת ראה שהגיע זמן קריאת שמע, אם כיוון ליבו לצאת ידי חובת הקריאה יצא ידי חובה.  

<BR/>ב'''ירושלמי''' (ברכות ב א) מדייק ר' בא מתוך המשנה, שברכות אינן מעכבות, שהרי הוא קורא בתורה בלי ברכות קריאת שמע, ואף על פי כן יוצא ידי חובה.

<BR/>כן נראה שפירש גם ב'''מראה הפנים''', שיש גם דחייה של הדיוק מהמשנה לענין הברכות.

ה'''רשב"א''' (ברכות יא ב ד"ה ושמע מינה, יג א ד"ה מתני') סובר שאין לחלק בזה בין יחיד לציבור, שבכל מקרה ברכות אינן מעכבות, והגמרא (יא ב) לעיל שהסיקה שסדר ברכות אין מעכב, אין זו אלא דחייה בעלמא, אבל לקושטא דמילתא גם הברכות עצמן אינן מעכבות, וכן משמע פשט הלשון 'ברכות אין מעכבות זו את זו'. עוד מוסיף הרשב"א שעל כל פנים את דיוק הירושלמי ניתן לדחות, לפי שאף שיוצא ידי חובתו בקריאת התורה אם כיוון ליבו, מ"מ צריך הוא להשלים את הברכות לאחר הקריאה בלא קריאת שמע, וכמו שאמרו בבבלי לענין ברכת 'יוצר אור' שאנשי המשמר מברכים אותה לכשיגיע זמנה. וכן כתב ב'''תשובות הרשב"א''' למעשה, (א מח; שיט) שאף שיצא ידי חובת קריאת שמע בלא ברכות, צריך לחזור ולברך לאחר מכן כדי לצאת ידי חובת ברכות גם כן.

<BR/>גם דעת ה'''שיטה מקובצת''' (יג א ד"ה היה קורא) שדבר פשוט הוא שהברכות אינן מעכבות, שהרי בכל המצוות כן הדין, שאם מניח תפילין או לבש ציצית ולא בירך, יצא ידי חובה, ולכן לא ראתה הגמרא צורך לדייק כן מהמשנה, כי דבר פשוט הוא. ואף שבירושלמי מצאנו שמדייק כן, אפשר שכיון שהברכות הללו קבועות ומיוחדות לקריאת שמע והן מטבע ארוך, מה שאין כן בשאר המצוות, הוה אמינא שיעכבו, קמ"ל שאינן מעכבות.

<BR/>כן היא גם דעת ה'''מאירי''' (יא ב ד"ה והרי למדת, יג א ד"ה אמר המאירי פירוש המשנה)<ref>ועל דברי הגאונים שכתבו לחלק בין יחיד לציבור, כתב שאין אלו דברי נביאות (!).</ref>. וכן משמע מדברי ה'''רי"ד''' בפסקים (יג א) שהביא רק דברי הירושלמי.

ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים ס ב-ג) פסק שאם קרא קריאת שמע בלי ברכות יצא ידי חובת קריאת שמע, וחוזר וקורא את הברכות לאחר מכן. ה'''טורי זהב''' (א) ביאר שכוונתו לפסוק שלא לחלק בין יחיד לציבור, וכדעת הרשב"א. עוד הוסיף השלחן ערוך שלדעתו כשחוזר לקרוא את הברכות, טוב לקרוא קריאת שמע עמהן.  

<BR/>ה'''מגן אברהם''' (א) העיר שגם מי שלא בירך לאחר מכן, יצא ידי חובת קריאת שמע.