הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת המגילה למוקפים"

אין תקציר עריכה
שורה 7: שורה 7:
=== דעת ר' סעדיה גאון ===
=== דעת ר' סעדיה גאון ===
רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&st=&pgnum=315&hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.
רבנו '''סעדיה גאון''' בסידורו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=20685&st=&pgnum=315&hilite= (רנו)] כותב שמלבד העיר שושן שעושה את פורים בכל שנה בט"ו, כן עושים גם כל עיר מוקפת חומה '''בארץ ישראל'''. מדוייק בדבריו שמוקפות חומה בחוץ לארץ, קוראים ועושים פורים בי"ד, וכן דייקו בדבריו הראשונים.
<BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] בשם 'מקצת החכמים', וכתב שטעמם דכיון שתלו הדבר ביהושע בן נון, אין דין זה נוגע לחול לארץ, כי מה ענין יהושע לעיירות חוץ לארץ. ועוד שגזרה שוה של 'פרזי' 'פרזי' הוא בארץ ישראל.  
<BR/>כן כתב גם ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] בשם 'מקצת החכמים', וכתב שטעמם דכיון שתלו הדבר ביהושע בן נון, אין דין זה נוגע לחוץ לארץ, כי מה ענין יהושע לעיירות חוץ לארץ. ועוד שגזרה שוה של 'פרזי' 'פרזי' הוא בארץ ישראל, וכן שסוברים הם שכל המצוות הנוהגות בבתי ערי חומה דין אחד להם.
=== דעת רוב הראשונים ===
=== דעת רוב הראשונים ===
לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט"ו. והביאו לכך כמה ראיות:
לעומת זאת, רוב הראשונים סבורים שגם מוקפי חוץ לארץ יש להם לקרוא בט"ו. והביאו לכך כמה ראיות:
==== דעת הרמב"ן ====
==== דעת הרמב"ן ====
ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים אינו תלוי בקדושת הארץ, שאף משבטלה קדושתה היו קוראים במוקפים בט"ו, ולכן הוא הדין בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמהם בפנים, אך מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.
ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים לענין קריאת המגילה אינו תלוי בקדושת הארץ, ואינו נוגע לדין בתי ערי חומה, ולכן אף משבטלה קדושת הארץ היו קוראים במוקפים בט"ו, וכן הוא הדין גם במוקפים בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמם בפנים, מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין החומות ביד ישראל, ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו.
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין הקפת החומות ביד ישראל. ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן הקפת החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו.
<BR/>ראיה נוספת מביא ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה.
<BR/>ראיה נוספת מביא ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו מקושיית הגמ' 'מדינה ומדינה למה לי?' ואם כן לימא לחלק בין מוקפים דארץ ישראל למוקפים דחו"ל, אלא ע"כ דליכא פלוגתא. ועוד שהמשנה סתמא קתני כרכין המוקפין חומה ולא חילקה.