הבדלים בין גרסאות בדף "קריאת המגילה למוקפים"

אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
==== שאר מצוות התלויות בחומה ====
==== שאר מצוות התלויות בחומה ====
ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים לענין קריאת המגילה אינו תלוי בקדושת הארץ, ואינו נוגע לדין בתי ערי חומה, ולכן אף משבטלה קדושת הארץ היו קוראים במוקפים בט"ו, וכן הוא הדין גם במוקפים בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמם בפנים, מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.
ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] מבאר לשיטתו שדין פרזים לענין קריאת המגילה אינו תלוי בקדושת הארץ, ואינו נוגע לדין בתי ערי חומה, ולכן אף משבטלה קדושת הארץ היו קוראים במוקפים בט"ו, וכן הוא הדין גם במוקפים בחוץ לארץ. והוסיף שאף שייתכן שבחוץ לארץ החומה לא הועילה ליהודים היושבים בה, לפי שצריהם הגויים ישבו עמם בפנים, מ"מ כיון שעיקר הנס היה בארץ ישראל, תיקנו שיהיו עושים בכל העולם כשם שעושים בארץ ישראל.
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין הקפת החומות ביד ישראל. ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן הקפת החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו. וכן הביא ראיה זו ה'''ריטב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&st=&pgnum=15 (ב א ד"ה כרכים)].
<BR/>ומביא ראיה לדבר, שהרי לדעת ר' יהושע בן קרחה, יש לקרוא בט"ו למוקפות חומה מימי אחשוורוש ולא מימי יהושע בן נון, ולא אכפת לן שאין הקפת החומות ביד ישראל. ואף רבנן לא פליגי עליה אלא בזמן הקפת החומה, אבל לא חלקו לומר שבל המוקפים בחו"ל אין קוראים בט"ו. וכן הביאו ראיה זו ה'''ריטב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&st=&pgnum=15 (ב א ד"ה כרכים)], וה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד"ה הם בחו"ל)].


==== סתמיות המשנה והגמרא ====
==== סתמיות המשנה והגמרא ====
שורה 20: שורה 20:


==== הראיה מהוצל ====
==== הראיה מהוצל ====
ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי"ד ובט"ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו"ל היא. אך הרמב"ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין<ref>קשה, דעכ"פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?</ref>, וכן דחה ה'''ריטב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&st=&pgnum=15 (ב א ד"ה כרכים)].
ה'''רמב"ן''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=320 (ב א ד"ה ועכשיו)] כתב בשם רבותינו הצרפתים להביא ראיה ממה שאמרו בגמרא שרב אשי קרא בהוצל בי"ד ובט"ו מחמת הספק, והרי הוצל בחו"ל היא. אך הרמב"ן דחה ראיה זו, מפני שיש גירסאות שכתוב בהם כאן 'הוצל דבנימין' כלומר ששני מקומות היו ששמן הוצל, אחד בבל ואחד בבנימין<ref>קשה, דעכ"פ רב אשי בבבל היה, ומה עניינו לחבל בנימין?</ref>, וכן דחה ה'''ריטב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&st=&pgnum=15 (ב א ד"ה כרכים)].<BR/>אמנם ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד"ה הם בחו"ל)], הביא ראיה זו ולא כתב לדחותה.
 
==== הראיה מהירושלמי ====
==== הראיה מהירושלמי ====
ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=321 (ד"ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: "כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו"ל קורין". ומפרש הרמב"ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט"ו או לא. ופשט הירושלמי מחו"ל, שהרי בחו"ל קוראים בט"ו המוקפים שבה, אע"פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו"ל קוראים בט"ו למוקפים.
ה'''רמב"ן''' בסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49160&st=&pgnum=321 (ד"ה ועוד מצאתי בירושלמי)] מביא ראיה מהירושלמי (א א) שכתוב שם: "כרך שחרב ונעשה של גויים, אית חמו, בו אין קורין ובחו"ל קורין". ומפרש הרמב"ן שהירושלמי שואל מה הדין בכרך של ארץ ישראל שחרב, ואין בו עשרה בטלנים, וכעת חזרו והתיישבו בו, אם קוראים בו בט"ו או לא. ופשט הירושלמי מחו"ל, שהרי בחו"ל קוראים בט"ו המוקפים שבה, אע"פ שהרבה כרכין שלא היו בהם ישראל ולא בטלנים בזמן אחשוורוש. שמע מינה מהירושלמי שבחו"ל קוראים בט"ו למוקפים.


ה'''ריטב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&st=&pgnum=15 (ב א ד"ה כרכים)] דוחה  ראיה זו, לפי שכותב שיש גירסאות שלא גורסים חוץ לארץ אלא חוצה לה<ref>וכנראה שהיה כתוב בראשי תיבות, ופיענחו אותם בטעות חוץ לארץ במקום חוצה לה.</ref>, וכוונת הירושלמי לומר שאף אם הכרך חרב, כיוון שחוצה לו קוראים מדינא דריב"ל גבי [[סמוך ונראה לכרך]], אם כן לא יהא הסמוך והנראה חמור מן הכרך עצמו, אלא ע"כ גם בכרך קוראים בט"ו. אלא שכתב שנוסחה דחוקה היא.
ה'''ריטב"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14584&st=&pgnum=15 (ב א ד"ה כרכים)] דוחה  ראיה זו, לפי שכותב שיש גירסאות שלא גורסים חוץ לארץ אלא חוצה לה<ref>וכנראה שהיה כתוב בראשי תיבות, ופיענחו אותם בטעות חוץ לארץ במקום חוצה לה.</ref>, וכוונת הירושלמי לומר שאף אם הכרך חרב, כיוון שחוצה לו קוראים מדינא דריב"ל גבי [[סמוך ונראה לכרך]], אם כן לא יהא הסמוך והנראה חמור מן הכרך עצמו, אלא ע"כ גם בכרך קוראים בט"ו. אלא שכתב שנוסחה דחוקה היא.
<BR/>ה'''גר"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3065 (ד"ה הם בחו"ל)] הסכים לגירסה זו שכתב הריטב"א, ושלכן אין ראיה לענין מוקפי חוץ לארץ.


=== רמב"ם ושלחן ערוך ===
=== רמב"ם ושלחן ערוך ===
ה'''רמב"ם''' (מגילה א ד) כותב שכל מדינה שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין בחוץ לארץ, קוראים בה בט"ו. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים תרפח א).
ה'''רמב"ם''' (מגילה א ד) כותב שכל מדינה שהיתה מוקפת חומה מימות יהושע בן נון, בין בארץ בין בחוץ לארץ, קוראים בה בט"ו. וכן העתיק ה'''שלחן ערוך''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x3064 (אורח חיים תרפח א)].


== קראו את המגילה בי"ד ==
== קראו את המגילה בי"ד ==