הבדלים בין גרסאות בדף "קנין חצר במציאה"

נוספו 471 בתים ,  23:57, 9 בפברואר 2016
מ
אין תקציר עריכה
מ
שורה 1: שורה 1:
{{מקורות|בבא מציעא א ד|בבא מציעא יא א-יב א|בבא מציעא א ד|גזילה ואבידה יז יא|חושן משפט רסח ג-ד}}
{{מקורות|בבא מציעא א ד|בבא מציעא יא א-יב א|בבא מציעא א ד|גזילה ואבידה יז ח, יא|חושן משפט רסח ג-ד}}
מציאה שבעליה נתייאשו ממנה, שנמצאת בחצירו של אדם, אם זוכה בה מדין קנין חצר.
מציאה שבעליה נתייאשו ממנה, שנמצאת בחצירו של אדם, אם זוכה בה מדין קנין חצר.


שורה 14: שורה 14:
<BR/>עוד אומרת הגמ' שאף שבגט יש דעת אחרת מקנה, אעפ"כ אומר עולא שצריך שתהא האשה עומדת בצד חצרה. ומסביר רב אשי את טעם החילוק, שחצר זוכה לאדם מדין יד, אבל לא גרעה משליחות, כלומר במקום שאפשר לדון משום שליחות כגון במתנה, החצר קונה מדין שליחות ולכן אין צריך שיהיה עומד בצדה. אבל במקום שאי אפשר לדון מדין שליחות כגון בגט, כיון שחוב הוא לאשה, וקיי"ל שאין חבין לאדם שלא בפניו, ולכן אין החצר זוכה אלא מדין יד, ומשום כך צריך שתהיה עומדת בצד חצרה.
<BR/>עוד אומרת הגמ' שאף שבגט יש דעת אחרת מקנה, אעפ"כ אומר עולא שצריך שתהא האשה עומדת בצד חצרה. ומסביר רב אשי את טעם החילוק, שחצר זוכה לאדם מדין יד, אבל לא גרעה משליחות, כלומר במקום שאפשר לדון משום שליחות כגון במתנה, החצר קונה מדין שליחות ולכן אין צריך שיהיה עומד בצדה. אבל במקום שאי אפשר לדון מדין שליחות כגון בגט, כיון שחוב הוא לאשה, וקיי"ל שאין חבין לאדם שלא בפניו, ולכן אין החצר זוכה אלא מדין יד, ומשום כך צריך שתהיה עומדת בצד חצרה.


עולה מתוך הגמרא שלגבי מציאה, חצרו קונה לו מדין שליחות. לכן אם היא משתמרת, קונה לאדם אף אם אינו נמצא בה, ואם אינה משתמרת, צריך שיהיה עומד בצדה, שבכך היא משתמרת לו. ואם אלו צבי וגוזלות שמהלכים, צריך שיוכל לרוץ אחריהם ולהגיען קודם שיצאו מהשדה.<BR/>  
עולה מתוך הגמרא שלגבי מציאה, שזכות היא לאדם, חצרו קונה לו מדין שליחות. לכן אם היא משתמרת, קונה לאדם אף אם אינו נמצא בה, ואם אינה משתמרת, צריך שיהיה עומד בצדה, שבכך היא משתמרת לו. ואם אלו צבי וגוזלות שמהלכים בשדה, קונה לו חצרו רק אם יכול לרוץ אחריהם ולהגיעם קודם שיצאו מהשדה.<BR/>  
וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' וב'''טור''' (חושן משפט רסח) וב'''שלחן ערוך''' (רסח ג-ד).
וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (גזילה ואבידה יז ח, יא) וב'''טור''' (חושן משפט רסח) וב'''שלחן ערוך''' (רסח ג-ד).
 
<BR/>וב'''טור''' שם היתה גירסה שכותב בדעת הרמב"ם שאף בחצר המשתמרת צריך שיאמר זכתה לי שדי. אך כבר תיקן ה'''בית חדש''' (ד"ה והרמב"ם) את הגירסה, וכן כתב ה'''ש"ך''' (ד) שבמשתמרת לא בעינן שיאמר, שהרי קונה לו חצירו שלא מדעתו.
==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'==
==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'==
כתבו '''תוספות''' (יא א ד"ה זכתה לו) שאף אם לא אומר בפיו 'זכתה לי שדי' זוכה לו, ולא הזכירה המשנה כן אלא משום הסיפא, שאם הצבי רץ כדרכו, אפילו אמר 'זכתה לי שדי' לא מועיל לו. וכדבריהם כתבו גם ה'''רא"ש''' (א לא) וה'''רשב"א''' בחידושים (ד"ה ואמר). והביאו לזה ראיה, שהרי בד' אמות קונה אפילו לא אמר, וכ"ש לחצר.  
כתבו '''תוספות''' (יא א ד"ה זכתה לו) שאף אם לא אומר בפיו 'זכתה לי שדי' זוכה לו, ולא הזכירה המשנה כן אלא משום הסיפא, שאם הצבי רץ כדרכו, אפילו אמר 'זכתה לי שדי' לא מועיל לו. וכדבריהם כתבו גם ה'''רא"ש''' (א לא) וה'''רשב"א''' בחידושים (ד"ה ואמר). והביאו לזה ראיה, שהרי בד' אמות קונה אפילו לא אמר, וכ"ש לחצר.