9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קנין חצר במציאה"
מ
←סוגית הגמרא
מ (←סוגית הגמרא) |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==סוגית הגמרא== | ==סוגית הגמרא== | ||
ה'''משנה''' (בבא מציעא א ד) אומרת שהרואה צבי שבור נכנס לתוך שדהו, או גוזלות שאינם יכולים לעוף, ואמר 'זכתה לי שדי', זכה בהם. אבל היה הצבי רץ כדרכו או שהיו הגוזלות | ה'''משנה''' (בבא מציעא א ד) אומרת שהרואה צבי שבור נכנס לתוך שדהו, או גוזלות שאינם יכולים לעוף, ואמר 'זכתה לי שדי', זכה בהם. אבל היה הצבי רץ כדרכו או שהיו הגוזלות פורחים, ואמר 'זכתה לי שדי', לא אמר כלום. | ||
<BR/>וב'''גמרא''' (בבא מציעא יא א) אומר שמואל שזהו דווקא כשעומד בצד שדהו, ואף שאמר ר' יוסי ב"ר חנינא שחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו, זה דווקא בחצר המשתמרת, אבל בחצר שאינה משתמרת, אם אינו עומד בצדה, לא זכתה לו. | <BR/>וב'''גמרא''' (בבא מציעא יא א) אומר שמואל שזהו דווקא כשעומד בצד שדהו, ואף שאמר ר' יוסי ב"ר חנינא שחצירו של אדם קונה לו שלא מדעתו, זה דווקא בחצר המשתמרת, אבל בחצר שאינה משתמרת, אם אינו עומד בצדה, לא זכתה לו. | ||
<BR/>וכן גם דעת עולא ורבה בר בר חנה, שיש להעמיד את המשנה בעומד בצד שדהו. | <BR/>וכן גם דעת עולא ורבה בר בר חנה, שיש להעמיד את המשנה בעומד בצד שדהו. | ||
<BR/>ומבאר '''רש"י''' (ד"ה אי) שאם עומד בצד שדהו, הרי היא משתמרת על ידו, ולכן קונה לו. | <BR/>ומבאר '''רש"י''' (ד"ה אי) שאם עומד בצד שדהו, הרי היא משתמרת על ידו, ולכן קונה לו. | ||
ומקשה הגמ' ממעשה שהיה ברבן גמליאל וזקנים שהיו בספינה, ורצה רבן גמליאל להקנות לר' יהושע מעשר ראשון ולר' עקיבא מעשר עני, ולצורך זה השכיר להם את הקרקע שעליה היו הפירות, ומזה מבואר לכא' שאין צריך שיהיה עומד בצד שדהו. | ומקשה הגמ' ממעשה שהיה ברבן גמליאל וזקנים שהיו בספינה, ורצה רבן גמליאל להקנות לר' יהושע מעשר ראשון ולר' עקיבא מעשר עני מפירות שהיו לו בביתו, ולצורך זה השכיר להם את הקרקע שעליה היו הפירות, ומזה מבואר לכא' שאין צריך שיהיה עומד בצד שדהו. | ||
<BR/>ומתרצת הגמ' בשני אופנים: א. תירוץ ההוא מרבנן - רבן גמליאל הקנה להם את המעשרות בקנין אגב עם הקרקע ולא בקנין חצר. ב. תירוץ רב פפא - שם יש דעת מקנה, ולכן אין צורך שיהיה עומד בצד שדהו, מה שאין כן במשנה שמדובר במציאה. | <BR/>ומתרצת הגמ' בשני אופנים: א. תירוץ ההוא מרבנן - רבן גמליאל הקנה להם את המעשרות בקנין אגב עם הקרקע ולא בקנין חצר. ב. תירוץ רב פפא - שם יש דעת מקנה, ולכן אין צורך שיהיה עומד בצד שדהו, מה שאין כן במשנה שמדובר במציאה.<BR/> | ||
ומקור לדברי רב פפא מביאה הגמרא מרבי אבא בר כהנא, שאמר על דברי המשנה, שאף שבמציאה צריך שיוכל לרוץ אחר הצבי או הגוזלות ולהגיען, במתנה אף אם אינו מגיע לצבי ולגוזלות, זוכה לו שדהו, משום שיש דעת אחרת מקנה אותן. | |||
עוד | עוד מובא הגמ' שאף שבגט יש דעת אחרת מקנה, ובכל זאת אומר עולא שצריך שתהא האשה עומדת בצד חצרה, מסביר רב אשי את טעם החילוק, שחצר זוכה לאדם מדין יד, אבל לא גרעה משליחות. כלומר במקום שאפשר לדון משום שליחות כגון במתנה, החצר קונה מדין שליחות ולכן אין צריך שיהיה עומד בצדה. אבל במקום שאי אפשר לדון מדין שליחות כגון בגט, מפני שחוב הוא לאשה, וקיי"ל שאין חבין לאדם שלא בפניו, לכן אין החצר זוכה אלא מדין יד, ומשום כך צריך שתהיה עומדת בצד חצרה. | ||
עולה מתוך הגמרא שלגבי מציאה | עולה מתוך הגמרא, שלגבי מציאה חצרו של אדם קונה לו. אם היא משתמרת, אף אם אינו נמצא בה, ואם אינה משתמרת, צריך שיהיה עומד בצדה. ואם זהו דבר שמהלך, כגון צבי וגוזלות שמהלכים בשדה, קונה לו חצרו רק אם יכול לרוץ אחריהם ולהגיעם קודם שיצאו מהשדה.<BR/> | ||
וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (גזילה ואבידה יז ח, יא) וב'''טור''' (חושן משפט רסח) וב'''שלחן ערוך''' (רסח ג-ד). | וכן נפסק להלכה ב'''רמב"ם''' (גזילה ואבידה יז ח, יא) וב'''טור''' (חושן משפט רסח) וב'''שלחן ערוך''' (רסח ג-ד). | ||
<BR/>וב'''טור''' שם היתה גירסה שכותב בדעת הרמב"ם שאף בחצר המשתמרת צריך שיאמר זכתה לי שדי. אך כבר תיקן ה'''בית חדש''' (ד"ה והרמב"ם) את הגירסה, וכן כתב ה'''ש"ך''' (ד) שבמשתמרת לא בעינן שיאמר, שהרי קונה לו חצירו שלא מדעתו. | <BR/>וב'''טור''' שם היתה גירסה שכותב בדעת הרמב"ם שאף בחצר המשתמרת צריך שיאמר זכתה לי שדי. אך כבר תיקן ה'''בית חדש''' (ד"ה והרמב"ם) את הגירסה, וכן כתב ה'''ש"ך''' (ד) שבמשתמרת לא בעינן שיאמר, שהרי קונה לו חצירו שלא מדעתו. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
אבל ה'''רא"ש''' (א לא) כתב שחצר המשתמרת קונה במציאה מדין שליחות, כיון שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. אלא שחצר שאינה משתמרת אינה קונה מדין שליחות, שהרי אין אדם רוצה שיהיו חפציו ביד שליח שאין משתמר בידו, ולכן בעינן שיהיה עומד בצד חצרו, שתזכה לו מדין יד. וכן משמע ב'''תוספות''' (יב א ד"ה חצר). וכן נראה שמפרש ה'''ריטב"א''' (יב א ד"ה אלא) בדעת רש"י (וברש"י שלפנינו א"א לומר כן, שהרי כתב שבמציאה אין דין שליחות לפי שליכא דעת שולח. אבל כנראה שגיר' אחרת היתה לפניו, שהרי גם בחידושי הר"ן שכתב כפי שלפנינו, מבואר בדבריו שאינם כתובים ברש"י אלא מדיליה מפרש כן). | אבל ה'''רא"ש''' (א לא) כתב שחצר המשתמרת קונה במציאה מדין שליחות, כיון שזכות הוא לו וזכין לאדם שלא בפניו. אלא שחצר שאינה משתמרת אינה קונה מדין שליחות, שהרי אין אדם רוצה שיהיו חפציו ביד שליח שאין משתמר בידו, ולכן בעינן שיהיה עומד בצד חצרו, שתזכה לו מדין יד. וכן משמע ב'''תוספות''' (יב א ד"ה חצר). וכן נראה שמפרש ה'''ריטב"א''' (יב א ד"ה אלא) בדעת רש"י (וברש"י שלפנינו א"א לומר כן, שהרי כתב שבמציאה אין דין שליחות לפי שליכא דעת שולח. אבל כנראה שגיר' אחרת היתה לפניו, שהרי גם בחידושי הר"ן שכתב כפי שלפנינו, מבואר בדבריו שאינם כתובים ברש"י אלא מדיליה מפרש כן). | ||
וה'''ריטב"א''' עצמו כתב (יב א ד"ה הלכך) שבמציאה זוכה לו חצירו מדין שליחות, אלא שצריך שיהיה משתמר, ולכן היכא שאינו משתמר בעינן שיעמוד בצדה כדי שתשמר לו, וזה לא מדין יד אלא מדין שליחות. וכתב שהדין כן אף ב[[מתנה]], ורב אשי אינו סובר כרב פפא שדעת אחרת מקנה אותן שאני. | וה'''ריטב"א''' עצמו כתב (יב א ד"ה הלכך) שבמציאה זוכה לו חצירו מדין שליחות, אלא שצריך שיהיה משתמר, ולכן היכא שאינו משתמר בעינן שיעמוד בצדה כדי שתשמר לו, וזה לא מדין יד אלא מדין שליחות. וכתב שהדין כן אף ב[[מתנה]], ורב אשי אינו סובר כרב פפא שדעת אחרת מקנה אותן שאני. | ||
==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'== | ==אם צריך לומר 'זכתה לי שדי'== | ||