9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קידושין בעד אחד"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
== סוגית הגמרא == | == סוגית הגמרא == | ||
=== מחלוקת האמוראים === | === מחלוקת האמוראים === | ||
ה'''גמרא''' (קידושין סה א) מביאה דברי רב יהודה שהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו | ה'''גמרא''' (קידושין סה א) מביאה דברי רב יהודה שהמקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו, אך הסתפק מה הדין כאשר האיש והאשה מודים. ולדעת רב נחמן בשם שמואל, אף בזה אין חוששין לקידושין, אפילו שניהם מודים, וכן בהמשך הגמרא אומר כן רב שמואל בר מרתא משמיה דרב, וכן מובא שם בשם רבי. <BR />ואף שישנה משנה האומרת שאדם האומר לאשה 'קידשתיך', והיא טוענת 'לא קידשתני', שכל קרובתיה אסורות לו, זה מדובר כאשר הוא אומר להדיא 'קידשתיך בפני שני עדים והלכו להם למדינת הים', שכן לפי טענתו חלו קידושין. אך אם אומר 'קידשתיך בפני עד אחד' אינו אוסר עצמו בקרובתיה, וכל שכן אם אומר שקידשה בלא עדים שאינו אוסר עצמו. | ||
להלן בסוף הסוגיה (סה ב) מביאה הגמרא דעת רב פפא שחוששין לקידושין בעד אחד, ולעומת זאת דעת רב כהנא שאין חוששין כדעת האמוראים לעיל. | להלן בסוף הסוגיה (סה ב) מביאה הגמרא דעת רב פפא שחוששין לקידושין בעד אחד, ולעומת זאת דעת רב כהנא שאין חוששין כדעת האמוראים לעיל. | ||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
=== קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | === קושית רב אשי ותירוץ רב כהנא === | ||
רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא יחששו, הרי אם לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, אז למה שגם כאן לא נאמר שהודאתו תחייב עצמו.<BR />מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, שהרי אם כנים דבריו שקידשה, הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה. | רב אשי תמה על רב כהנא מדוע לא יחששו, הרי אם לומדים בגזירה שווה מממון על פי המילים 'דבר' 'דבר', שבעינן שניים, אם כן הרי בממון מועילה הודאת בעל דין לחייב עצמו, אז למה שגם כאן לא נאמר שהודאתו תחייב עצמו.<BR />מתרצת הגמרא שיש לחלק בין היכא שחב לאחריני לבין היכא שאינו חייב לאחרינא. שכן בהודאת ממון אינו מחייב אחרים אלא את עצמו בלבד לשלם ממון. לעומת זאת לגבי קידושין הוא מחייב אחרים בהודאתו, שהרי אם כנים דבריו שקידשה, הרי הוא אוסר את קרובותיה בו ואת קרובותיו בה. | ||
=== צדדי הספק === | |||
== הכרעת הראשונים == | == הכרעת הראשונים == | ||
בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | בספר '''הלכות גדולות''' (מ קידושין תלג) הביא רק דעת האמוראים האומרים שאין חוששין לקידושין, ומשמע שס"ל כוותייהו לדינא, וכן הוא ב'''תשובות הגאונים''' (שערי צדק ג ג ו), וכן ה'''רי"ף''' (כח א) פסק הלכה כדעת שמואל שאין חוששין לקידושי בפני עד אחד, וכן פסק ה'''רא"ש''' (ד יג). וה'''רמב"ם''' (אישות ד ו) הוסיף קל וחומר למקדש בלא עדים. | ||
<BR />כן היא גם דעת רוב הראשונים, '''סמ"ק''' (קפג), '''מהרי"ק''' (קא ב), וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות ד ד) בשם '''רבנו שמחה''' בשם '''רבנו תם''', וכן '''ראבי"ה''', ושכן היא דעת מורו בתשובה. שו"ת '''תשב"ץ''' (א ע; א קל), '''פסקי הרי"ד''' (סה ב), '''מאירי''' (סה א ד"ה המקדש). | <BR />כן היא גם דעת רוב הראשונים, '''סמ"ק''' (קפג), '''מהרי"ק''' (קא ב), וכן הביא ב'''הגהות מיימוניות''' (אישות ד ד) בשם '''רבנו שמחה''' בשם '''רבנו תם''', וכן '''ראבי"ה''', ושכן היא דעת מורו בתשובה. שו"ת '''תשב"ץ''' (א ע; א קל), '''פסקי הרי"ד''' (סה ב), '''מאירי''' (סה א ד"ה המקדש), '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב קפד ג). ה'''רשב"א''' בתשובה (א תתנו) גם הוסיף בשם '''מהר"ם בר ברוך''' שאין להחמיר ולהצריכה גט, שנמצאת פוסלה מן הכהונה. | ||
לעומת זאת בספר '''יראים''' (ז) כתב שהלכה כרב פפא, ושכן שמע מפי אדם גדול. וכן ב'''ספר מצוות גדול''' (עשין מח ד"ה גרסינן בפרק האומר) כתב שכיון שבסוף הסוגיה לא נפסק הלכה כמי, ראוי להחמיר. וכן דעת ה'''מרדכי''' (קידושין ג תקלד), וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (אדם וחוה כב ב קפד ג) בשם ה'''רמ"ה''' וה'''תוספות''', אבל לא הסכים לדבריהם. גם ב'''תרומת הדשן''' (ריב) כתב כדעת המחמירים שהיכא שאין העד מוכחש, אין להתיר. וב'''דרכי משה''' (א) כתב שכן דעת '''מהר"ם''', אבל אם אחד מהם מכחיש את העד, אין הקידושין כלום. | |||
ה'''רי"ד''' בתשובה (מ) כתב שהיה ראוי להחמיר כרב פפא שהוא בתרא, וגם שזהו דין דאורייתא והיה לנו למעבד לחומרא, וגם משמע שרב אשי סובר כן, מ"מ כיון שר"ח ורי"ף ובה"ג פסקו שאין חוששין ולא נמצא מי שחולק עליהם, גם הוא נוטה לדבריהם. | |||
=== כשאחד מכחיש העד === | === כשאחד מכחיש העד === | ||