169
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קדימה בברכות"
מ
עיצוב
מ (עיצוב) |
|||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש"י מסביר (ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב. | משמע מדבריו שגם רבי יהודה מודה לחכמים שחביב עדיף כשאין הברכות של שני המינין המונחות לפניו שוות כגון צנון וזית ורש"י מסביר (ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) ...כשישנן שני מינים וברכה שונה לכל אחד ממילא אין האחד פוטר השני בברכתו (במידה ולא כיוון לפוטרו כגון שבירך על פרי אדמה ורצה לפטור בברכתו את פרי העץ המונח לפניו) ולכן יוכל להרוויח ברכת המין החשוב גם אם יקדים האחר, ודעת חכמים בכל ענין לברך על החביב. | ||
ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך(מא:) מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא " לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף..." וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל"ארץ" קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב"ארץ" קמא והשני ב"ארץ" בתרא. | ולענין דין הקדימה בתוך ז' המינין עצמן ראינו בהמשך הגמרא '''(מא:)''' מעשה ברב חסדא ורב המנונא שהביאו לפניהם תמר ורימון ובירך רב המנונא על התמר ברישא אף על פי שהרימון קדם לו בפסוק וכדאמר רב חסדא " לא סבירא ליה למר הא דאמר רב יוסף..." וכאן מתשובתו של רב המנונא לרב חסדא שאמר זה שני לארץ וזה חמישי לארץ למדנו כי ישנה עוד מעלת קדימה בתוך ז' המינין עצמן שהקודם ל"ארץ" קודם לברכה אף אם המין הראשון מופיע ב"ארץ" קמא והשני ב"ארץ" בתרא. | ||
והתוספות (מא. ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות) גם הם מסכימים לפרוש רש"י שכשאין ברכותיהן שוות ממילא אין האחד פוטר חברו אפילו בדיעבד ומה שראינו במשנה "בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא" הני מילי כשהיה לפניו מין אחד וטעה. ולכן היוצא מדבריהם שהמחלוקת היא כשברכותיהן שוות אך כשאין הברכות שוות מודה רבי יהודה לחכמים שמברך על מה שירצה היינו החביב תחילה , ואפילו שהגמרא לא פירשה יש לנו לומר שמודה רבי יהודה לחכמים בזה ולא להיפך וזה כי מוטב לומר שהיחיד מודה לרבים. | והתוספות '''(מא. ד"ה אבל בשאין ברכותיהן שוות)''' גם הם מסכימים לפרוש רש"י שכשאין ברכותיהן שוות ממילא אין האחד פוטר חברו אפילו בדיעבד ומה שראינו במשנה "בירך על פירות האילן בורא פרי האדמה יצא" הני מילי כשהיה לפניו מין אחד וטעה. ולכן היוצא מדבריהם שהמחלוקת היא כשברכותיהן שוות אך כשאין הברכות שוות מודה רבי יהודה לחכמים שמברך על מה שירצה היינו החביב תחילה , ואפילו שהגמרא לא פירשה יש לנו לומר שמודה רבי יהודה לחכמים בזה ולא להיפך וזה כי מוטב לומר שהיחיד מודה לרבים. | ||
ועוד בתוספות ישנו דעת בה"ג שאוחז בפירוש הסוגייא דידן שהמחלוקת היא גם כשאין ברכותיהן שוות וקיימא לן בזה שהלכה כרבי יהודה ולכן יש להקדים מין שבעה לשאר מינין וכן בורא פרי העץ לפרי האדמה שהיא ברכה מבוררת טפי. | ועוד בתוספות ישנו דעת בה"ג שאוחז בפירוש הסוגייא דידן שהמחלוקת היא גם כשאין ברכותיהן שוות וקיימא לן בזה שהלכה כרבי יהודה ולכן יש להקדים מין שבעה לשאר מינין וכן בורא פרי העץ לפרי האדמה שהיא ברכה מבוררת טפי. | ||
והרי"ף (כח: בדפי הרי"ף) כתב "מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית .... אבל כשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ואיזה שירצה יקדים". היוצא מדבריו שכשאין ברכותיהן שוות מברך על החביב לו ואין ברכת האדמה פוטרת ברכת העץ (לפי מסקנת רבנו יונה מדובר כשלא כיוון לפוטרו) וראייה מדבריו שדייק לכתוב "מברך על זה וחוזר ומברך על זה, ואיזה שירצה יקדים" כי לכאורה ישנה כאן כפילות בדבריו אך מסביר הרב רבנו יונה שכוונתו בזה לומר כמו שכתבנו שאין ברכת האדמה פוטרת ברכת פרי העץ כששני מינים מונחים לפניו כדברי רש"י ועוד אמר שיברך על איזה שירצה ,רוצה לומר שמקדים החביב לו אף על פי שישנו עמו מין שבעה. | והרי"ף '''(כח: בדפי הרי"ף)''' כתב "מחלוקת כשברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית .... אבל כשאין ברכותיהן שוות דברי הכל מברך על זה וחוזר ומברך על זה ואיזה שירצה יקדים". היוצא מדבריו שכשאין ברכותיהן שוות מברך על החביב לו ואין ברכת האדמה פוטרת ברכת העץ (לפי מסקנת רבנו יונה מדובר כשלא כיוון לפוטרו) וראייה מדבריו שדייק לכתוב "מברך על זה וחוזר ומברך על זה, ואיזה שירצה יקדים" כי לכאורה ישנה כאן כפילות בדבריו אך מסביר הרב רבנו יונה שכוונתו בזה לומר כמו שכתבנו שאין ברכת האדמה פוטרת ברכת פרי העץ כששני מינים מונחים לפניו כדברי רש"י ועוד אמר שיברך על איזה שירצה ,רוצה לומר שמקדים החביב לו אף על פי שישנו עמו מין שבעה. | ||
ושם ( כח: בדפי הרי"ף) מסבירים תלמידי רבנו יונה שכשאמרו חכמים חביב עדיף כוונתם הייתה אף אם רצונו לאכול החביב באחרונה. | ושם '''(כח: בדפי הרי"ף)''' מסבירים תלמידי רבנו יונה שכשאמרו חכמים חביב עדיף כוונתם הייתה אף אם רצונו לאכול החביב באחרונה. | ||
ולעניין הלכה ראינו דברי הגאונים שכתבום תר"י(שם) שקיימא לן כרבי יהודה מין שבעה עדיף. ולעניות דעתי נראה שאין רצונם לומר שרבי יהודה וחכמים חולקים גם כשאין ברכותיהן שוות אלא מין שבעה עדיף כשברכותיהן שוות מאחר ויש עניין להקדים החשוב יותר כי שני המינים נפטרים בחדא ברכה, וכמו שהסבירו תר"י ורש"י וכן משמע מדברי הרי"ף . | ולעניין הלכה ראינו דברי הגאונים שכתבום תר"י(שם) שקיימא לן כרבי יהודה מין שבעה עדיף. ולעניות דעתי נראה שאין רצונם לומר שרבי יהודה וחכמים חולקים גם כשאין ברכותיהן שוות אלא מין שבעה עדיף כשברכותיהן שוות מאחר ויש עניין להקדים החשוב יותר כי שני המינים נפטרים בחדא ברכה, וכמו שהסבירו תר"י ורש"י וכן משמע מדברי הרי"ף . | ||
עוד ראינו בדברי תר"י ( שם) שכשיש לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר שברכתו אדמה יש לו להקדים ברכת בפ"א מאחר ומבוררת יותר כמו שמצינו בעובדא דבר קפרא | עוד ראינו בדברי תר"י (שם) שכשיש לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר שברכתו אדמה יש לו להקדים ברכת בפ"א מאחר ומבוררת יותר כמו שמצינו בעובדא דבר קפרא (לט.) שנתן רשות לתלמידו לברך תחילה ובירך על הפרגיות ומוכח מכך שלגלג עליו חברו ועוד שכעס עליו רבו שהיה לו להקדים ברכת הכרוב או הדורמסקין (בפ"א). | ||
ובפרוש בה"ג כתב שאף בברכת בפ"ע ובפ"א יש לו להקדים פרי העץ מאחר ומצינו שהיא ברכה מבוררת יותר שהרי אם בירך על פרי העץ בפ"א יצא ועל פרי האדמה בפ"ע לא יצא. | ובפרוש בה"ג כתב שאף בברכת בפ"ע ובפ"א יש לו להקדים פרי העץ מאחר ומצינו שהיא ברכה מבוררת יותר שהרי אם בירך על פרי העץ בפ"א יצא ועל פרי האדמה בפ"ע לא יצא. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
ולסיכום ולעניין הלכה אומר רבנו יונה שבשני מינים שברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית יש להקדים ברכת ז' מינין קודם דקיימא לן כרבי יהודה כמו שפסקו הגאונים ומובא בר"י עצמו. וכשמונחים לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר אחר שברכתו אדמה יש להקדים ברכת פרי האדמה כמו שכתבנו לעיל בדברי רבנו יונה לגבי עובדא דבר קפרא ותלמידיו, שברכת בפ"א מבוררת טפי, אף שהאחר חביב לו יותר. אבל בפרי העץ ופרי האדמה יקדים החביב לו אפילו כשיש בינהם פרי מז' המינים. ובחיטה ושעורה שקודמים לשאר ז' מינים בפסוק גם כאן יקדים החביב דלא שנא משאר פרות האדמה והעץ שמברך על החביב לו אלא אם כן עשה מהן דייסא או כל מאכל שברכתו מזונות אז יש להקדימו אפילו לפירות ז' המינים( ועיין בזה בר"י כח: בדפי הרי"ף שמאריך בזה ). | ולסיכום ולעניין הלכה אומר רבנו יונה שבשני מינים שברכותיהן שוות כגון אתרוג וזית יש להקדים ברכת ז' מינין קודם דקיימא לן כרבי יהודה כמו שפסקו הגאונים ומובא בר"י עצמו. וכשמונחים לפניו דבר שברכתו שהכל ודבר אחר שברכתו אדמה יש להקדים ברכת פרי האדמה כמו שכתבנו לעיל בדברי רבנו יונה לגבי עובדא דבר קפרא ותלמידיו, שברכת בפ"א מבוררת טפי, אף שהאחר חביב לו יותר. אבל בפרי העץ ופרי האדמה יקדים החביב לו אפילו כשיש בינהם פרי מז' המינים. ובחיטה ושעורה שקודמים לשאר ז' מינים בפסוק גם כאן יקדים החביב דלא שנא משאר פרות האדמה והעץ שמברך על החביב לו אלא אם כן עשה מהן דייסא או כל מאכל שברכתו מזונות אז יש להקדימו אפילו לפירות ז' המינים (ועיין בזה בר"י כח: בדפי הרי"ף שמאריך בזה ). | ||
ובדברי הרא"ש מובאת סוגיית הגמרא דידן באריכות (דף מ:-מא.) והיוצא מדבריו לעניין הלכה יש להקדים מין ז' לשאר מינין כדרבי יהודה, במה דברים אמורים כשברכותיהין שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מודה רבי יהודה שמברך על זה וחוזר ומברך על זה. ומסביר הרא"ש כי אין הכרח לומר שמקדים החביב אלא מברך באקראי על מה שיזדמן לו ממבחר המינין שלפניו מאחר ולא פירש בגמרא שמברך על החביב ועוד שכל מה שחכמים ורבי יהודה נחלקו, זה אומר מין ז' וזה אומר חביב עדיף הני מילי כשברכותיהן שוות ונפטרים בברכה אחת אך כשאין האחד פוטר האחר יכול להקדים מה שרוצה מכיוון שלא יפסיד ברכת המין השני. ועוד בדבריו שם נפסק להלכה שברכת פה"ע קודם לשהכל, וכן בפ"א קודם לשהכל מאחר ומבוררות יותר וראיה לדבר ממעשה דבר קפרא (לט.) . ובברכת פה"ע ופ"א איזה שירצה יקדים כמו שאמרנו לעיל. וברכת דייסא או שאר מיני מזונות קודם לכל, פרט להמוציא ולברכת הגפן שהמוציא קודם ואחריו הגפן שהם ברכות חשובות ומבוררות מכל שאר ברכות. ועל החילוק בז' המינין עצמן כותב הרא"ש כל הקודם בפסוק"לארץ" קודם לברכה (עיין בדבריו החילוק שכתב לגבי חיטה ושעורה לשאר ז' מינן) ומה שראשון לארץ קמא וראשון לארץ בתרא , יש להקדים את הראשון לארץ קמא וכן על זה הדרך. | ובדברי הרא"ש מובאת סוגיית הגמרא דידן באריכות (דף מ:-מא.) והיוצא מדבריו לעניין הלכה יש להקדים מין ז' לשאר מינין כדרבי יהודה, במה דברים אמורים כשברכותיהין שוות אבל כשאין ברכותיהן שוות מודה רבי יהודה שמברך על זה וחוזר ומברך על זה. ומסביר הרא"ש כי אין הכרח לומר שמקדים החביב אלא מברך באקראי על מה שיזדמן לו ממבחר המינין שלפניו מאחר ולא פירש בגמרא שמברך על החביב ועוד שכל מה שחכמים ורבי יהודה נחלקו, זה אומר מין ז' וזה אומר חביב עדיף הני מילי כשברכותיהן שוות ונפטרים בברכה אחת אך כשאין האחד פוטר האחר יכול להקדים מה שרוצה מכיוון שלא יפסיד ברכת המין השני. ועוד בדבריו שם נפסק להלכה שברכת פה"ע קודם לשהכל, וכן בפ"א קודם לשהכל מאחר ומבוררות יותר וראיה לדבר ממעשה דבר קפרא (לט.) . ובברכת פה"ע ופ"א איזה שירצה יקדים כמו שאמרנו לעיל. וברכת דייסא או שאר מיני מזונות קודם לכל, פרט להמוציא ולברכת הגפן שהמוציא קודם ואחריו הגפן שהם ברכות חשובות ומבוררות מכל שאר ברכות. ועל החילוק בז' המינין עצמן כותב הרא"ש כל הקודם בפסוק"לארץ" קודם לברכה (עיין בדבריו החילוק שכתב לגבי חיטה ושעורה לשאר ז' מינן) ומה שראשון לארץ קמא וראשון לארץ בתרא , יש להקדים את הראשון לארץ קמא וכן על זה הדרך. | ||