הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

{{מקורות||ברכות כז א|||אורח חיים רסג יד}}

ציבור או יחיד שקיבלו שבת בתפילה או בהדלקת נרות, ולבסוף נתברר שעדיין יום הוא.  

==מחלוקת הראשונים בענין איסור מלאכה==

===שיטת רש"י וסייעתו===

'''רש"י''' (ד"ה הואיל) כתב שנאסרים בעשיית מלאכה, שהואיל ותפילתם תפילה, חשיבא כ[[תוספת שבת]], ולכן הקשתה הגמרא על אביי שהתיר לעשות מלאכה. ואף שרש"י כתב כן בשלב הקושיה, נראה דגם בתירוץ הגמ' לא חזרה בה מזה, אלא מחלקת בין ציבור ליחיד גם לענין איסור מלאכה, דכיון שבציבור לא מטרחינן להו לחזור, ממילא נאסרו בעשיית מלאכה מכח תפילתם שהיא כקבלת שבת, מה שאי"כ ביחיד כיוו שמטרחינן ליה בתפילה, מותר גם במלאכה. וכן הבין בדעתו ה'''אור זרוע''' (ערב שבת טז) [וגם להלכה כתב שאין בנו כח לחלוק על דברי רבותינו], וכ"ד ה'''ריא"ז''' לאסור במלאכה את הרבים שהתפללו בטעות, הובא ב'''שלטי הגיבורים''' על הרי"ף (יח ב ה), וכ"ד ה'''ראב"ן''' (ברכות קע) ו'''הרוקח''' (שבת מח).<br/>  

וע' עוד ב'''רש"י''' (עירובין מ א ד"ה מי בדלת) שמשמע שגם היחיד שקיבל שבת בטעות צריך לפרוש ממלאכה ולא רק הצבור, ולפי זה סותר לדברי אביי הכא. אבל ב'''שבלי הלקט''' (נט) כתב שרש"י אגב שיטפיה כתב כן ולא ס"ל הכי.

[[קטגוריה:קבלת שבת]]

[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]