9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==סוגיית הגמרא== | ==סוגיית הגמרא== | ||
ב'''גמרא''' (ברכות כז ב) מבואר דהמתפלל ערבית של שבת מבעוד יום צריך לפרוש ממלאכה, אך אומר שם אביי שאם היה זה בטעות, שהיה סבור שכבר חשיכה, והתפלל ערבית, ולאחר מכן נודע לו שעדיין יום הוא, לא הוי קבלה ומותר במלאכה, ומשמע שאף צריך לחזור ולהתפלל. ומקשה הגמ' שהרי אמר אבידן שהוה עובדא והתפללו הציבור של מוצ"ש בשבת, ואח"כ נתפזרו העבים, ואמר להם רבי שאינם צריכים לחזור ולהתפלל, ומתרצת דציבור שאני לפי שאין מטריחים את הציבור, מה שאין כן יחיד, שצריך לחזור ולהתפלל.<br/> | |||
ופשט דברי הגמרא איירי בין לענין תפילה ובין לענין איסור מלאכה, שאביי התיר לטועה לעשות מלאכה, וממילא שמעינן דה"ה שצריך להתפלל, ומקשה מעובדא דאבידן דמוכח דאין צריך לחזור ולהתפלל וממילא גם אסורים במלאכה [אם היה קורה כן בערב שבת], ומתרצת לחלק בין יחיד לציבור מפני הטרחה. ואינו מבואר בתירוץ הגמרא, האם כוונתה שכיון שאינם צריכים לחזור ולהתפלל, ממילא אסורים גם במלאכה, ודלא כיחיד לדברי אביי, או דלמא כיון שהוא רק מפני הטורח, זהו רק לענין תפילה שפטרם רבי מלהתפלל, אבל לענין איסור מלאכה, מותרים כיחיד. ולאפשרות זו קצת קשה, שהגמ' בתירוץ צמצמה עצמה לדבר רק על ענין התפילה, ולומר שלגבה יש הבדל בין יחיד לציבור, אף שבקושיית הגמ' מלכתחילה הקשתה על אביי לכאורה מצד איסור מלאכה. | ופשט דברי הגמרא איירי בין לענין תפילה ובין לענין איסור מלאכה, שאביי התיר לטועה לעשות מלאכה, וממילא שמעינן דה"ה שצריך להתפלל, ומקשה מעובדא דאבידן דמוכח דאין צריך לחזור ולהתפלל וממילא גם אסורים במלאכה [אם היה קורה כן בערב שבת], ומתרצת לחלק בין יחיד לציבור מפני הטרחה. ואינו מבואר בתירוץ הגמרא, האם כוונתה שכיון שאינם צריכים לחזור ולהתפלל, ממילא אסורים גם במלאכה, ודלא כיחיד לדברי אביי, או דלמא כיון שהוא רק מפני הטורח, זהו רק לענין תפילה שפטרם רבי מלהתפלל, אבל לענין איסור מלאכה, מותרים כיחיד. ולאפשרות זו קצת קשה, שהגמ' בתירוץ צמצמה עצמה לדבר רק על ענין התפילה, ולומר שלגבה יש הבדל בין יחיד לציבור, אף שבקושיית הגמ' מלכתחילה הקשתה על אביי לכאורה מצד איסור מלאכה.<br/> | ||
ואפשר לומר דהגמרא באמת לא הקשתה על אביי מלכתחילה אלא לענין התפילה, ואף שהוא דיבר מצד איסור מלאכה, מ"מ פשיטא לה שגם לענין תפילה קאמר, ומקשה מעובדא דאבידן ומתרצת דציבור שאני לגבי תפילה. ואף שהגמרא לעיל מיניה, בדברי רב ור' ירמיה, וכן בדברי ר' אבין איירי לענין איסור מלאכה כשקיבל שבת מוקדם, וא"כ מסתבר דגם דברי אביי הם לענין זה, מ"מ זו כוונת הגמ' שאמרה וטעותא מי הדרא, דהיינו שמדברי אביי נשמע שבכל טעות יש לחזור, אף לענין תפילה. | ואפשר לומר דהגמרא באמת לא הקשתה על אביי מלכתחילה אלא לענין התפילה, ואף שהוא דיבר מצד איסור מלאכה, מ"מ פשיטא לה שגם לענין תפילה קאמר, ומקשה מעובדא דאבידן ומתרצת דציבור שאני לגבי תפילה. ואף שהגמרא לעיל מיניה, בדברי רב ור' ירמיה, וכן בדברי ר' אבין איירי לענין איסור מלאכה כשקיבל שבת מוקדם, וא"כ מסתבר דגם דברי אביי הם לענין זה, מ"מ זו כוונת הגמ' שאמרה וטעותא מי הדרא, דהיינו שמדברי אביי נשמע שבכל טעות יש לחזור, אף לענין תפילה. | ||