הבדלים בין גרסאות בדף "קבלת שבת בטעות"

{{מקורות||ברכות כז א|||אורח חיים רסג יד}}

ציבור או יחיד שקיבלו שבת בתפילה או בהדלקת נרות, ולבסוף נתברר שעדיין יום הוא.  

==סוגיית הגמרא==

ופשט דברי הגמרא איירי בין לענין תפילה ובין לענין איסור מלאכה, שאביי התיר לטועה לעשות מלאכה, וממילא שמעינן דה"ה שצריך להתפלל, ומקשה מעובדא דאבידן דמוכח דאין צריך לחזור ולהתפלל וממילא גם אסורים במלאכה [אם היה קורה כן בערב שבת], ומתרצת לחלק בין יחיד לציבור מפני הטרחה. ואינו מבואר בתירוץ הגמרא, האם כוונתה שכיון שאינם צריכים לחזור ולהתפלל, ממילא אסורים גם במלאכה, ודלא כיחיד לדברי אביי, או דלמא כיון שהוא רק מפני הטורח, זהו רק לענין תפילה שפטרם רבי מלהתפלל, אבל לענין איסור מלאכה, מותרים כיחיד. ולאפשרות זו קצת קשה, שהגמ' בתירוץ צמצמה עצמה לדבר רק על ענין התפילה, ולומר שלגבה יש הבדל בין יחיד לציבור, אף שבקושיית הגמ' מלכתחילה הקשתה על אביי לכאורה מצד איסור מלאכה.<br/>

==מחלוקת הראשונים בענין איסור מלאכה==

===שיטת רש"י וסייעתו===

וע' עוד ב'''רש"י''' (עירובין מ א ד"ה מי בדלת) שמשמע שגם היחיד שקיבל שבת בטעות צריך לפרוש ממלאכה ולא רק הצבור, ולפי זה סותר לדברי אביי הכא. אבל ב'''שבלי הלקט''' (נט) כתב שרש"י אגב שיטפיה כתב כן ולא ס"ל הכי.

==טעו והתפללו קודם פלג המנחה==

<br/>וכדעת הריטב"א כתב גם '''המאירי''' (ד"ה התפלל) בשם גדולי המחברים וגדולי המפרשים בשם גאון, והסכים הוא לדעתם, אלא שלמאירי יחיד אחר פלג המנחה אסור במלאכה [ומבאר דעובדא דאביי קודם הפלג הוה], ואילו לפי הריטב"א אף שאינו חוזר ומתפלל מותר במלאכה.

==קבלת שבת בטעות בהדלקת נרות==

===שיטת האור זרוע===

וב'''בגדי ישע''' על המרדכי לבעל השל"ה (כח) כתב דאין כוונת המרדכי ללמוד ממעשה הגאונים דקבלה בטעות לא הויא קבלה, דאדרבה משם מוכח להיפך, אלא מה שכתב המרדכי 'וגם יש ללמוד דקבלת בטעות לא הויא קבלה' קאי אדלקמן בסמוך, מדברי אביי. וכעין זה כתב גם הדרישה שם, וכתב דאדרבה כוונתו להוכיח מהגמרא בברכות דלא כהוראת הגאונים, וכתב שכך משמע ב'''ספר הרוקח''' שם, וכן יש לפרש בדברי המרדכי.

==שלחן ערוך ואחרונים==

ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים רסג יד) כתב בסתם לקולא לענין ציבור שטעו והתפללו ערבית מבעוד יום, שאף שאינם צריכים לחזור על תפילתם, מ"מ מותרים במלאכה, ודלא כיחיד שצריך לחזור על תפילתו. וביש אומרים כתב שאותם שהדליקו נרות, אסורים במלאכה, וכדעת הגאונים, והוסיף שיש אומרים שאותו הנר שהודלק לכבוד שבת אסור ליגע בו ולהוסיף בו שמן, או לטלטלו אם כבה.

<br/>וב'''אליה רבה''' (לא) תמה על דברי הט"ז דדבריו הם כהי"א, שהרי יוצא לפי דבריו שהנשים אסורות במלאכה. וב'''לבושי שרד''' יישב דברי הט"ז שכוונתו דכל קבלה בטעות נחית חד דרגה, ולכן כיון שבהדלקה בכוונה לא נאסר אלא המדליק עצמו, דכקיי"ל בס"י, א"כ הכא דבטעות הוא, אפילו המדליק אינו נאסר.  

===יחיד שהדליק נרות בטעות===

כתב ה'''אליה רבה''' (לא) שיחיד שהדליק נרות בטעות מותר בעשיית מלאכה כמו בתפילה, וכתב שמצא כן בספר '''תניא''' (יב). והובאו דבריו ב'''באור הלכה''' (ד"ה אסורים). אבל הביא גם בשם ה'''פרי מגדים''' ו'''דרך החיים''' לאסור אף ביחיד.

ב'''אור זרוע''' שם וב'''שבלי הלקט''' שם שהביאו המעשה בשם הגאונים, כתבו שאותם חכמי הדור הורו להם שבאותו הנר שהודלק לשם שבת, אין ליגע בו או להוסיף בו שמן, ואם כבה אסור לטלטלו (ובמרדכי שם לא העתיק דבר זה).  

<BR/>וב'''דרישה''' (ב ד"ה כתב ב"י על השבלי לקט) כתב לתרץ שהוא משום היכר לאותם שנאסרו במלאכה, שאם יראו שאותו הנר שהדליקו מותר לכבותו ולטלטלו, יהיו סבורים שגם הם מותרים במלאכה.

<BR/>וה'''מגן אברהם''' (כז) כתב דהאור זרוע לשיטתו אזיל דקבלה בטעות שמה קבלה, ולכן הוקצה הנר למצוותו, וכיון שהוקצה לבעלים הוקצה לכל, ואף מי שלא נאסר במלאכה, אסור. וכתב דמ"מ [[להדליק ממנו נר חנוכה]] שרי לאותם שלא נאסרו במלאכה, כיון ששניהם מצוה, א"נ הדלקה מנר לנר לא חשיב שימוש ד[[שלהבת אין בה ממש]]. והסכים לדבריו וב'''ביאור הגר"א''' (ד"ה וי"א שאותו). וגם ה'''משנה ברורה''' (נז) הכריע כדבריו וכתב להקל במקום מצוה.

[[קטגוריה:קבלת שבת]]

[[קטגוריה:הדלקת נרות שבת]]