הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"

נוספו 14 בתים ,  11:37, 5 בפברואר 2017
מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
שורה 24: שורה 24:
כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (קכו א ד"ה בין וד"ה והמונח).
כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (קכו א ד"ה בין וד"ה והמונח).


ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&st=&pgnum=129&hilite= (קכו א ד"ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש"י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב"ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב"ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  
ובספר '''מגיני שלמה''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14009&st=&pgnum=129&hilite= (קכו א ד"ה שיטת)] כתב ליישב שיטת רש"י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב"ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב"ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל {{ראה עוד|פקיקת חלון ונעילת דלת בשבת|טעם מחלוקת התנאים}}.  
<BR/>והוסיף שם המגיני שלמה (ד"ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי שם הטפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.
<BR/>והוסיף שם המגיני שלמה (ד"ה והתימא) שאדרבה על שיטת התוס' קשה מה שפסקה הגמרא הלכה כרבנן מכח ההוא עובדא דפקקו את המאור בטפיח, דאם כתוס' שרבנן ור' אליעזר פליגי גם בדין מוקצה, איך משם יש ראיה שהלכה כרבנן, והרי שם הטפיח אינו מוקצה אלא כלי גמור הוא. ודוחק לומר שרק לענין בנין פסקו הלכה כרבנן ולא לענין מוקצה. אלא ודאי שלא נחלקו התנאים אלא משום דמחזי כבונה בלבד.