הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"

===סוגיה דעירובין===

ה'''משנה''' (עירובין י יא) אומרת לגבי נעילת דלת בנגר, כלומר במוט שמכניסים אותו לתוך נקב ברצפה ובכך ננעלת הדלת, שיש לחלק בין נגר הנגרר לנגר המונח. שלדעת תנא קמא נגר הנגרר מותר לנעול בו במקדש, כיון שאין שבות במקדש, אבל אסור לנעול בו במדינה, ואילו נגר המונח כאן וכאן אסור. דעת ר' יהודה שהנגרר מותר בין במקדש ובין במדינה ואין בו איסור כלל, והמונח הוא שמותר במקדש ואסור במדינה.  

<BR/>וב'''ברייתא''' בגמרא (עירובין קב א) מבואר יותר שנגר הנגרר שחלקו בו תנא קמא ור' יהודה אם מותר לנעול בו במדינה, היינו שקשור ותלוי וראשו מגיע לארץ. ואילו נגר המונח הוא שאינו לא קשור ולא תלוי אלא שומטו ומניחו בקרן זוית, ובו לכולי עלמא אסור לנעול במדינה, ונחלקו אם נועלים בו במקדש.

ה'''רמב"ן''' במלחמות (שבת מט א) כתב ליישב דברי הרי"ף מהשגת בעל המאור עליו, וביאר שהלכה כר' אבא בר כהנא שלא בעינן קשור וכמו שפסק הרי"ף, אלא שזהו דווקא כאשר יש עליו תורת כלי, וכמו שמבואר בסוף הסוגיה בדברי ר' יוחנן, ואם הוא קשור אז לא בעינן שיהיה תורת כלי עליו. ואף שר' אבא בר כהנא סבר שאפילו אינו קשור סגי במתוקן בלבד ואין צריך שיהיה תורת כלי עליו, בזה לא קיימא לן כוותיה. ובזה אתי שפיר הסוגיה בעירובין גבי נגר המונח, דהתם איירי שאין תורת כלי עליו, ולכן אם אינו קשור אסור לנעול בו. <BR/>

ועל דברי בעל המאור שחילק בין קנה שהתקינו להיות נועל בו שהוא רק תשמיש מחובר וסגי בתיקון בעלמא, לבין פקק החלון ונגר שהם מחוברים לדלת ובהם צריך קשירה, כתב הרמב"ן שאין לנו לדחות דימוי הגמרא בסברות שלנו, שהרי הגמרא דימתה ביניהם ואין לנו לחלוק על זה.  

ה'''מאירי''' (שבת קכו א ד"ה כבר ביארנו) דחה הסבר זה, וכתב שסוגית הגמרא אינה מוכחת כן, שאם היה חילוק זה נכון שנגר אינו מתוקן לכך, היה לה לגמרא לתרץ כך ולא לומר דאתיא כרשב"ג, אלא לחלק בין הסוגיות ולומר שבפקק החלון יש עליו תורת כלי ולכן אין צריך קשירה, ואילו נגר אין עליו תורת כלי וצריך קשירה.

אמנם לפי ר' יוחנן שמצריך שיהיה תורת כלי עליו, ב'''רש"י''' (קכו ב ד"ה שיש וד"ה וכ"ת) משמע שצריך שיהיה לו תורת כלי שראוי לתשמיש אחר מלבד תשמיש זה שלצורך הבנין. אבל '''תוספות ''' (קכו ב ד"ה וכי) כתבו בשם '''רבנו תם''', וכן הביא הרא"ש (יז י) בשמו ועוד ראשונים, שאין צורך בזה, אלא די שראוי לדבר זה בלבד, כמו [[חריות של דקל]] שאינם ראויים לשום דבר אלא לישיבה עליהם. והקשה על רש"י שאם הוא כלי ממש פשיטא שמותר לטלטלו ואין בזה שום חשש ואף ר' אליעזר לא היה חולק בזה, שהרי כלי שמלאכתו להיתר ניטל לצורך גופו.

<BR/>ה'''רא"ש''' (יז י) כתב ליישב דברי רש"י שלשיטתו אזיל שמפרש כל הסוגיה לענין בנין, ולכן חידוש הוא שאף שמלאכתו להיתר אשמעינן שמותר אף לצורך בנין, שמיחזי כבנין חמור ממוקצה. אבל בספר '''מגיני שלמה''' (קכו ב ד"ה וכ"ת) תמה על דברי הרא"ש היאך אפשר לומר כן והרי הגמרא משווה זאת לדין חריות של דקל שאין בזה חשש בנין כלל, וכמו שהקשו בתוס' על רש"י, וגם רש"י עצמו (ד"ה שיש) השווה זאת לדלתות שידה תיבה ומגדל, שגם בהם ליכא חשש בונה.

ה'''רשב"א''' (קכו ב ד"ה ומדברי) כתב שדעת הראב"ד כרש"י שבעינן שיתקנו לתורת כלי ממש, שכל שהוא לשימוש המחובר אינו די שיהיה מתוקן לכך אלא צריך שיהיה כלי ממש, וכל דבר שהוא משמש את התלוש די בכך שיתקנו לכך. אבל הרשב"א הקשה עליו, שאם כן אינה מובנת קושיית הגמרא שהקשתה על ר' יוחנן שהתיר לנעול את הדלת בקנה כדעת רשב"ג מחריות של דקל ששם לא הצריך רשב"ג תורת כלי, והרי בחריות הוא תשמיש התלוש ואילו בקנה הוא תשמיש מחובר.

==הכרעת הפוסקים==

===שיטת הרמב"ם===

ה'''רמב"ם''' (שבת כב ל) פסק להלכה כחכמים שמותר לפקוק את החלון, ולפי התנאי שאמר ר' אבא בר כהנא שיהיה מתוקן לכך ואע"פ שאינו קשור ותלוי.  

<BR/>ובמקום אחר (כו י) פסק להלכה כר' יהודה בענין נגר שנועלים בו את הדלת, שאם אין הנגר קשור ותלוי בדלת אלא מונח בקרן זוית אסור לנעול בו, לפי שאין עליו תורת כלי, אך אם הוא קשור ותלוי בדלת נועלים בו.

<BR/>ולא הזכיר הרמב"ם את ההלכה לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו.

[[קטגוריה:בונה וסותר]]

[[קטגוריה:מוקצה]]