9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פקיקת חלון בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 5: | שורה 5: | ||
====מחלוקת ר' אליעזר וחכמים וטעמה==== | ====מחלוקת ר' אליעזר וחכמים וטעמה==== | ||
ה'''משנה''' (שבת יז ז) מביאה מחלוקת תנאים בענין פקיקת חלון בשבת. לדעת ר' אליעזר אסור לפקוק את החלון אלא אם כן הפקק קשור ותלוי בו, ואילו לדעת חכמים בין כך ובין כך פוקקין בו. | ה'''משנה''' (שבת יז ז) מביאה מחלוקת תנאים בענין פקיקת חלון בשבת. לדעת ר' אליעזר אסור לפקוק את החלון אלא אם כן הפקק קשור ותלוי בו, ואילו לדעת חכמים בין כך ובין כך פוקקין בו. | ||
====ביאור דעת חכמים==== | ====ביאור דעת חכמים==== | ||
| שורה 21: | שורה 16: | ||
<BR/>אך הגמרא מקשה על זה שהרי דעת ר' יוחנן לענין [[כיסויי הכלים]] שאין לטלטלם בשבת אלא אם כן יש להם בית אחיזה, כלומר שיש עליהם תורת כלי, ובודאי אין לומר שרשב"ג דיבר בכה"ג שיש תורת כלי על הקנה, שהרי לענין [[חריות של דקל]] שגדרן לשם עצים ונמלך עליהן לישיבה דעת רשב"ג שאין צריך לקשרם ולעשות בהם מעשה, אלא אף שאין תורת כלי עליהם מותר. | <BR/>אך הגמרא מקשה על זה שהרי דעת ר' יוחנן לענין [[כיסויי הכלים]] שאין לטלטלם בשבת אלא אם כן יש להם בית אחיזה, כלומר שיש עליהם תורת כלי, ובודאי אין לומר שרשב"ג דיבר בכה"ג שיש תורת כלי על הקנה, שהרי לענין [[חריות של דקל]] שגדרן לשם עצים ונמלך עליהן לישיבה דעת רשב"ג שאין צריך לקשרם ולעשות בהם מעשה, אלא אף שאין תורת כלי עליהם מותר. | ||
<BR/>מתרצת הגמרא שבאמת רשב"ג לא מצריך תורת כלי אלא רק שיהיה מתוקן לכך במחשבתו, אך ר' יוחנן חלוק עליו בנקודה זו ומצריך תורת כלי. אמנם לענין קשירה ותליה ס"ל כרשב"ג ולא כתנא קמא, ולכן סובר שאין צריך קשור ותלוי. | <BR/>מתרצת הגמרא שבאמת רשב"ג לא מצריך תורת כלי אלא רק שיהיה מתוקן לכך במחשבתו, אך ר' יוחנן חלוק עליו בנקודה זו ומצריך תורת כלי. אמנם לענין קשירה ותליה ס"ל כרשב"ג ולא כתנא קמא, ולכן סובר שאין צריך קשור ותלוי. | ||
====טעם המחלוקת==== | |||
בטעם האיסור לדעת ר'אליעזר, כתב '''רש"י''' (שבת קכה ב ד"ה אין פוקקין בו) שהוא משום דמיחזי כמוסיף על הבנין, אמנם אם קשור ותלוי הרי זה כבר חלק מהבנין. וכן מבואר מתוך דברי ה'''גמרא''' (שבת קכה ב) שעל דברי ר' אליעזר הביאה מימרה של רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן, שמחלוקת ר"א וחכמים היא בענין הוספה על אוהל עראי בשבת וביו"ט, שלר' אליעזר אסור להוסיף ולחכמים מותר. מבואר מדברי הגמרא כפי שכתב רש"י שהמחלוקת היא מטעם הוספה על הבנין. | |||
אמנם '''תוספות''' (קכו א ד"ה והמונח) כתבו להוכיח שהמחלוקת לא מסתכמת רק בענין זה אלא יש כאן מחלוקת נוספת מטעם מוקצה, שלר' אליעזר אסור לפקוק את החלון גם מטעם איסור מוקצה, שהרי הגמרא השוותה בין מחלוקת זו דפקיקת החלון לבין המחלוקת בעירובין בענין נגר הנגרר (ראה להלן), ושם המחלוקת היא לענין איסור טלטול, וכן מוכח מתוך מה שהשוותה הגמרא לתוספתא (טו ג) לגבי קנה שהתקינו בעל הבית להיות נועל בו, ששם גם כן איירי לענין מוקצה. ועוד כתבו ב'''תוספות''' (ד"ה רבי יהודה) שאפילו נאמר שהקנה שהתקינו להיות נועל בו הוא מדין איסור תוספת על הבנין, אפילו הכי מדהשוותה הגמרא דין זה לדין ישיבה על חריות של דקל ששם ודאי הוא מדין מוקצה, מוכח שמחלוקת ר' אליעזר וחכמים היא גם בענין מוקצה. | |||
<BR/>לכן הסיקו התוס' (ד"ה והמונח) שבתרתי פליגי, שלר' אליעזר אסור לפקוק משום מוקצה שאין תורת כלי עליו, ואף אם היה לפקק בית יד ויש לו תורת כלי, אסור משום תוספת אוהל עראי. ואילו לדעת חכמים מותר אפילו אין עליו תורת כלי ולא חיישינן לא משום מוקצה ולא משום תוספת אוהל. וכן כדברי התוס' כתב גם ה'''תוספות רא"ש''' (קכו א ד"ה בין וד"ה והמונח). | |||
ובספר '''מגיני שלמה''' (קכו א ד"ה שיטת) כתב ליישב שיטת רש"י, שבאמת כל תחילת הסוגיה מדברת מדין בנין, כן הוא לענין פקק החלון ולענין נגר ואף קנה שהתקינו להיות נועל בו הכל מדין בנין. אלא שאחר שפסק ר' יוחנן כרשב"ג להתיר לנעול בקנה, הקשתה הגמרא דבשלמא בנין ליכא אבל על כל פנים תורת כלי בעינן, ויהיה אסור לנעול בקנה מדין מוקצה לפי שאסור לטלטלו, שהרי ר' יוחנן אסר כיסויי הכלים אם לא שיש להם תורת כלי, ודלא כרשב"ג שהתיר מוקצה במחשבה בלבד כדמוכח גבי חריות דקל. | |||
====מסקנת הגמרא להלכה==== | ====מסקנת הגמרא להלכה==== | ||