הבדלים בין גרסאות בדף "פסל היוצא מן הסוכה"

נוספו 1,977 בתים ,  06:31, 20 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 59: שורה 59:
ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת.
ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת.
<BR/>כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול.
<BR/>כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול.
===דברי הראבי"ה והרא"ש בענין חוטט בגדיש===
{{סוגיה מורחבת|החוטט בגדיש}}
ה'''משנה''' (סוכה א ח) אומרת ש'החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה', כלומר אם ישנה ערימה של גדיש ואדם חטט בתוכה מלמטה עד שיצר חלל בשיעור סוכה, אין סוכה זו כשרה לשבת תחתיה בחג הסוכות.
<BR/>וב'''גמרא''' (טז א) מבואר שאם יש חלל בגובה טפח במשך ז' טפחים וחטט עוד לגובה י' טפחים כשרה. וב'''רש"י''' (ד"ה אלא וד"ה אבל) מסביר טעם החילוק, שאם לא היה חלל טפח, הרי שהסכך נעשה מאליו ולא הוא הניחו לשם סוכה, ולכן פסול כיוון שצריך להניח הסכך לשם סוכה. מה שאין כן כשיש חלל טפח, הרי נמצא סכך על אותו גדיש, וכאשר חוטט בו להגביה את החלל, הרי הוא מתקן רק את הדפנות, ובהם לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי.
ה'''ראבי"ה''' () שאם היה חלל טפח במשך ז' והוא מלבד להגביה את הסוכה לגובה י' טפחים, גם חטט עוד במשך הסוכה לעשותה סוכה גדולה, אין זו סוכה כשרה אלא הז' טפחים הראשונים שתחת הסכך החטוט, וטעם הדבר לפי שבשאר הסוכה לא היה חלל והוא עשה גם את החלל ואם כן הוה ליה שאר הסכך תעשה ולא מן העשוי. והוסיף הראבי"ה וכתב שאף אין להכשיר שאר הסוכה מכח הסוכה הקטנה מדין פסל היוצא מן הסוכה 'דהא לא מימשכא חדא דופן בהדיה'. וסיים הראבי"ה שאם חטט במשך ד' אמות משני צידי החלל, אף בחלל פסול ד[[סכך פסול פוסל בד' אמות]].


[[קטגוריה:סוכה]]
[[קטגוריה:סוכה]]