9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "פסל היוצא מן הסוכה"
אין תקציר עריכה
| (5 גרסאות ביניים של אותו משתמש אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{מקורות||סוכה יד ב||שופר סוכה ולולב ד ג|אורח חיים תרלא ו-ז}} | {{מקורות||סוכה יד ב, יט א||שופר סוכה ולולב ד ג|אורח חיים תרלא ו-ז}} | ||
הפירושים השונים למושג 'פסל היוצא מן הסוכה', והאופנים שבו הסוכה כשרה על אף הפסל. | |||
==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ==המקורות התנאיים והתלמודיים== | ||
===הברייתא ופירושי האמוראים=== | ===הברייתא ופירושי האמוראים=== | ||
ה'''גמרא''' (סוכה יט א) מביאה ברייתא שקובעת בפשטות ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה', ומקורו ב'''תוספתא''' (סוכה ב ב). | ה'''גמרא''' (סוכה יט א) מביאה ברייתא שקובעת בפשטות ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה', ומקורו ב'''תוספתא''' (סוכה ב ב). | ||
<BR/>ארבעה פירושים יש באמוראים לברייתא זו: | <BR/>ארבעה פירושים יש באמוראים לברייתא זו: | ||
*'''עולא''' אומר שפסל היוצא מן הסוכה הן קנים מן הסכך היוצאים לאחורי הסוכה, ומדובר בשיש ג' דפנות גם סביב הפסל ויש בהם שיעור סוכה | *'''עולא''' אומר שפסל היוצא מן הסוכה הן קנים מן הסכך היוצאים לאחורי הסוכה, ומדובר בשיש ג' דפנות גם סביב הפסל ויש בהם שיעור סוכה וכן שצילתה מרובה מחמתה, וקמ"ל שאף שהדפנות נעשו לשם הסוכה שבפנים ולא לסוכה שבחוץ, אפילו הכי גם מה שתחת הפסל היא סוכה כשרה. | ||
*'''רבה ורב יוסף''' מבארים בברייתא שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, כלומר שהסכך ממשיך ויוצא מפתח הסוכה מן הצד שאין בו דופן, ועם הסכך לא נמשכות שתי דפנות אלא רק דופן אחת בלבד, | *'''רבה ורב יוסף''' מבארים בברייתא שפסל היוצא מן הסוכה הם קנים היוצאים לפנים מן הסוכה, כלומר שהסכך ממשיך ויוצא מפתח הסוכה מן הצד שאין בו דופן, ועם הסכך לא נמשכות שתי דפנות אלא רק דופן אחת בלבד, והוה אמינא שכיון שאין בה הכשר סוכה, אי אפשר לשבת תחת הסכך שנמשך עימה, קמ"ל דשרי (ולהלן יתבאר). | ||
*'''רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן''' מסביר שמדובר בסוכה שצילתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה, והו"א שייפסל אותו החלק שבו החמה מרובה על הצל, קמ"ל דגם שם מותר והוי סוכה כשרה. ומסבירה הגמרא שלפי פירוש זה יש לבאר את לשון הברייתא 'היוצא מן הסוכה' שהכוונה שיוצא מהכשר סוכה, כלומר שאינו מסוכך כהלכה. | *'''רבה בר בר חנה בשם ר' יוחנן''' מסביר שמדובר בסוכה שצילתה מרובה מחמתה ומיעוטה חמתה מרובה מצילתה, והו"א שייפסל אותו החלק שבו החמה מרובה על הצל, קמ"ל דגם שם מותר והוי סוכה כשרה. ומסבירה הגמרא שלפי פירוש זה יש לבאר את לשון הברייתא 'היוצא מן הסוכה' שהכוונה שיוצא מהכשר סוכה, כלומר שאינו מסוכך כהלכה. | ||
*'''רבי אושעיא''' מפרש שמדובר בסכך פסול פחות משלושה טפחים בסוכה שכל גדלה ז' על ז' טפחים, והו"א שלא יהיה אפשר לישון תחת הסכך הפסול, וקמ"ל דנידון כסוכה ואף מותר לישון תחתיו. ולפי זה הכוונה שיוצא מתורת סוכה, כלומר שאין פה כלל סכך ואעפ"כ נידון כסוכה. | *'''רבי אושעיא''' מפרש שמדובר בסכך פסול פחות משלושה טפחים בסוכה שכל גדלה ז' על ז' טפחים, והו"א שלא יהיה אפשר לישון תחת הסכך הפסול, וקמ"ל דנידון כסוכה ואף מותר לישון תחתיו. ולפי זה הכוונה שיוצא מתורת סוכה, כלומר שאין פה כלל סכך ואעפ"כ נידון כסוכה. | ||
| שורה 34: | שורה 35: | ||
==אם צריך דופן יחד עם הסכך היוצא או לא== | ==אם צריך דופן יחד עם הסכך היוצא או לא== | ||
כדי להסביר את חידוש הברייתא, מסבירה הגמרא את דברי רבה ורב יוסף שמדובר שדופן אחת נמשכת עם הסכך והשניה לא, וקמ"ל דאפ"ה כשרה. ומתוך דברי הגמרא ניתן להבין שדווקא בכה"ג שיש דופן אחת שנמשכת עם הסכך הוא דאמרינן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה, אבל אם הסכך נמשך לבדו, אינו מועיל. אך מאידך אפשר לפרש בגמרא, שפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה אפילו ללא דופן הנמשך עמו, אלא שדווקא כאשר יש דופן הנמשך יש הוה אמינא שאין הסוכה כשרה (כביאור רש"י או כביאור הרא"ש כנ"ל), אך אם אין דופן נמשכת פשיטא שנידון כסוכה דבזה אין חידוש כלל. ונחלקו | כדי להסביר את חידוש הברייתא, מסבירה הגמרא את דברי רבה ורב יוסף שמדובר שדופן אחת נמשכת עם הסכך והשניה לא, וקמ"ל דאפ"ה כשרה. ומתוך דברי הגמרא ניתן להבין שדווקא בכה"ג שיש דופן אחת שנמשכת עם הסכך הוא דאמרינן פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה, אבל אם הסכך נמשך לבדו, אינו מועיל. אך מאידך אפשר לפרש בגמרא, שפסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה אפילו ללא דופן הנמשך עמו, אלא שדווקא כאשר יש דופן הנמשך יש הוה אמינא שאין הסוכה כשרה (כביאור רש"י או כביאור הרא"ש כנ"ל), אך אם אין דופן נמשכת פשיטא שנידון כסוכה דבזה אין חידוש כלל. ונחלקו המפרשים בדבר. | ||
===איצטבא בתוך סוכה גבוהה=== | |||
{{סוגיה מורחבת|איצטבא בתוך סוכה גבוהה}} | |||
ה'''גמרא''' (סוכה ד א) אומרת שאם ישנה סוכה גבוהה למעלה מעשרים אמה ובנה בה איצטבא, כלומר הגבהה מעל הקרקע, כנגד דופן האמצעית, כך שאין בין ההגבהה לסכך עשרים אמה כשרה, ובלבד שיש באיצטבא ז' על ז' טפחים כהכשר סוכה. | |||
<BR/>'''רש"י''' (ד"ה כשרה) כתב שבאופן שעשה כן הרי הוא מכשיר את כל הסוכה, אפי' מן האיצטבא והלאה, לפי שיש לדון חלק זה של הסוכה כפסל היוצא מן הסוכה, שכיון שיש שם סכך כשר, אף על פי שאין שם הכשר דפנות כשרה. | |||
ה'''רא"ש''' (א ג) הביא דברי רבנו ישעיה שהקשה שאינו דומה כלל לדין פסל היוצא מן הסוכה, שהרי שם אמרינן שהדופן הקצר רואים אותו כאילו נמשך כנגד הארוך והוי כב' כהלכתן ושלישית אפילו טפח, אבל הכא אין דופן נוספת שהרי כל הנמשך הוא למעלה מעשרים אמה בשני הצדדין. | |||
<BR/>אמנם הרא"ש עצמו שם יישב פירוש רש"י וכתב שכל החידוש בפסל היוצא מן הסוכה הוא שהדופן הנמשכת אינה נחשבת מן הסוכה, ולכך קרי ליה 'יוצא', וחידשה הגמרא שאפילו הכי שיש שם רק דופן אחד אפילו הכי כשר מכח הסוכה. | |||
מדברי רש"י והרא"ש הללו מבואר שלא בעינן דופן שנמשכת יחד עם הסכך. | |||
<BR/>אמנם ה'''קרבן נתנאל''' (ר) כתב שאי אפשר לפרש כן בדברי הרא"ש, שהרי להדיא כתב לקמן סימן ל לגבי החוטט בגדיש בשם ראבי"ה שלא בעינן דופן, ולכן הסביר הקרבן נתנאל שהכא יש דופן, שהרי הסוכה ממשיכה גם אחר האיצטבא אלא שהיא גבוהה, אבל מכל מקום זה חשיב דופן להיות עם הפסל. | |||
===שיטת הקרבן נתנאל ודעימיה=== | ===שיטת הקרבן נתנאל ודעימיה=== | ||
| שורה 48: | שורה 60: | ||
ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת. | ה'''גמרא''' (סוכה יד ב) מביאה מחלוקת אמוראים בענין סיכוך בנסרים רחבים ד' טפחים, שאם מניחו על צידו הרחב, לכולי עלמא אסור לישון תחתיו, אלא שנחלקו כאשר הניח את הנסר על צידו הצר, לדעת רב הונא פסולה ולדעת רב חסדא ורבה בר רב הונא כשרה. ובהמשך הגמרא מבואר שגם דעת רב נחמן כרב הונא לפסול, וטעם הדבר שאף שהניחו על צדו הצר, מ"מ כיון שהוא נסר שיש ברחבו ארבעה טפחים, נעשה הוא כשיפוד של מתכת. | ||
<BR/>כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול. | <BR/>כעין ראיה לדעת הפוסלים מביאה הגמרא ברייתא האומרת שאם נתן על הסוכה נסר רחב ארבעה טפחים, אף על פי שלא הכניס לתוכה אלא שלושה פסולה, ולכאורה מדובר באופן שסיכך בנסרים על צידם הצר, שיש בו רק ג' טפחים. אך הגמרא דוחה ראיה זו ואומרת שכוונת הברייתא היא שהניח את הנסר בפתח הסוכה ולא באופן שטפח אחד נשאר בחוץ, וכיון שקיימא לן ש'פסל היוצא מן הסוכה נידון כסוכה' הרי שגם הטפח שיוצא החוצה נחשב הוא לחלק מן הסוכה, ואם כן יש בנסר ד' טפחים ופסול. | ||
===דברי הראבי"ה והרא"ש בענין חוטט בגדיש=== | |||
{{סוגיה מורחבת|החוטט בגדיש}} | |||
ה'''משנה''' (סוכה א ח) אומרת ש'החוטט בגדיש לעשות לו סוכה אינה סוכה', כלומר אם ישנה ערימה של גדיש ואדם חטט בתוכה מלמטה עד שיצר חלל בשיעור סוכה, אין סוכה זו כשרה לשבת תחתיה בחג הסוכות. | |||
<BR/>וב'''גמרא''' (טז א) מבואר שאם יש חלל בגובה טפח במשך ז' טפחים וחטט עוד לגובה י' טפחים כשרה. וב'''רש"י''' (ד"ה אלא וד"ה אבל) מסביר טעם החילוק, שאם לא היה חלל טפח, הרי שהסכך נעשה מאליו ולא הוא הניחו לשם סוכה, ולכן פסול כיוון שצריך להניח הסכך לשם סוכה. מה שאין כן כשיש חלל טפח, הרי נמצא סכך על אותו גדיש, וכאשר חוטט בו להגביה את החלל, הרי הוא מתקן רק את הדפנות, ובהם לא אמרינן תעשה ולא מן העשוי. | |||
ה'''ראבי"ה''' () שאם היה חלל טפח במשך ז' והוא מלבד להגביה את הסוכה לגובה י' טפחים, גם חטט עוד במשך הסוכה לעשותה סוכה גדולה, אין זו סוכה כשרה אלא הז' טפחים הראשונים שתחת הסכך החטוט, וטעם הדבר לפי שבשאר הסוכה לא היה חלל והוא עשה גם את החלל ואם כן הוה ליה שאר הסכך תעשה ולא מן העשוי. והוסיף הראבי"ה וכתב שאף אין להכשיר שאר הסוכה מכח הסוכה הקטנה מדין פסל היוצא מן הסוכה 'דהא לא מימשכא חדא דופן בהדיה'. וסיים הראבי"ה שאם חטט במשך ד' אמות משני צידי החלל, אף בחלל פסול ד[[סכך פסול פוסל בד' אמות]]. | |||
<BR/>ה'''רא"ש''' (א ל) ציטט דברי הראבי"ה להלכה, ולא העיר עליהם. | |||
מדברי הראבי"ה הללו מוכח לכאורה דבעינן דופן הנמשכת יחד עם הפסל, שמשמע שאם היה כן בגדיש היה מועיל להכשיר מה שחוטט אף יותר מן החלל. | |||
[[קטגוריה:סוכה]] | [[קטגוריה:סוכה]] | ||