9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה וספק ערלה בחוץ לארץ"
אין תקציר עריכה
| שורה 56: | שורה 56: | ||
כתב ה'''משנה למלך''' (מאכלות אסורות י יא) שלמאן דאמר [[קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא]], איסור ערלה בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, ואם כן אף בארץ ישראל ספיקה מותר, לפי שבטלה קדושת הארץ. | כתב ה'''משנה למלך''' (מאכלות אסורות י יא) שלמאן דאמר [[קדושה ראשונה לא קידשה לעתיד לבוא]], איסור ערלה בזמן הזה אינו אלא מדרבנן, ואם כן אף בארץ ישראל ספיקה מותר, לפי שבטלה קדושת הארץ. | ||
בספר '''אבן ישראל''' פישר דן בדבריו, שהדבר תלוי האם חיוב ערלה בארץ ישראל בזמן הזה הוא חידוש של חז"ל ואיסורו מדרבנן, ואז יש לומר דעשאוהו כעין דאורייתא ואפילו ספיקה אסור. או אולי חז"ל לא חידשו שום איסור אלא כאשר בטל האיסור מהתורה חזר דין הארץ להיות כחוץ לארץ מהלכה למשה מסיני. ולמשנה למלך פשיטא שדין הארץ היום כדין חוץ לארץ וספיקה מותר. והביא ראיה לדבריו מן הירושלמי | בספר '''אבן ישראל''' פישר (מאכלות אסורות י יא) דן בדבריו, וכתב שהדבר תלוי האם חיוב ערלה בארץ ישראל בזמן הזה הוא חידוש של חז"ל ואיסורו מדרבנן, ואז יש לומר דעשאוהו כעין דאורייתא ואפילו ספיקה אסור. או אולי חז"ל לא חידשו שום איסור אלא כאשר בטל האיסור מהתורה חזר דין הארץ להיות כחוץ לארץ מהלכה למשה מסיני. ולמשנה למלך פשיטא שדין הארץ היום כדין חוץ לארץ וספיקה מותר. והביא ראיה לדבריו מן הירושלמי (ערלה א ב) שמבואר במשנה שכשבאו אבותינו לארץ על עץ שנטעו כבר נתחייב בערלה, אף שעדיין לא כבשו, שאין דין ערלה תלוי בכיבוש אלא בביאה. והירושלמי שם מסביר שזהו כדעת ר' ישמעאל שאמר שכל הביאות האמורות בתורה הם לאחר י"ד שנה של כיבוש וחלוקה, אך מודה הוא שערלה וחלה נוהגים מיד. וכתב האבן ישראל שהטעם שמודה ר' ישמעאל בזה, הוא מפני שערלה נוהגת גם בחו"ל מהלכה, ולכן נהגו גם בא"י גם לפני כיבוש<ref>דבריו צ"ע, שזה מיישב את דין ערלה, אבל מה יאמר לגבי חלה שאינה נוהגת בחו"ל אף לא מהלכה, ולמה נהגו בה לפני כיבוש? ועוד, שהירושלמי שם אומר במפורש מה הטעם של ר' ישמעאל בחלה וערלה, שהוא מפני ששינה הכתוב בלשונו במצוות אלו, וכתב 'בבואכם'. וצ"ע.</ref>. | ||
== הערות שוליים == | == הערות שוליים == | ||