9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
←משא ומתן בשיטת הרמב"ם
| שורה 46: | שורה 46: | ||
=== משא ומתן בשיטת הרמב"ם === | === משא ומתן בשיטת הרמב"ם === | ||
המבי"ט ב'''קרית ספר''' (מעשר שני ונטע רבעי י) כתב שספינה של חרס אף על פי שאינה נקובה, הואיל והשרשים מפעפעים, חייב בערלה. משמע בדבריו שבשל עץ יש לחלק בין נקובה לשאינה נקובה. | המבי"ט ב'''קרית ספר''' (מעשר שני ונטע רבעי י) כתב שספינה של חרס אף על פי שאינה נקובה, הואיל והשרשים מפעפעים, חייב בערלה. משמע בדבריו שבשל עץ יש לחלק בין נקובה לשאינה נקובה וכשיטת הרא"ש וסייעתו. אמנם ה'''רדב"ז''' כתב שהרמב"ם לא מחלק בין של עץ לשל חרס. | ||
== אחרונים == | == אחרונים == | ||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) גורס בתוספתא "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב", ומתוך כך לומד שעציץ שאינו נקוב פטור (ואם יכול לחיות דנים אותו גם שאחר שנשבר כאילו עדיין נטוע בעציץ שאינו נקוב ופטור), ותמה על רבנו תם שאינו מחלק בין נקוב לשאינו נקוב בחרס לענין ערלה. אך מיישב את התוספתא לפי שיטת הרא"ש והטור שלענין ערלה עץ צריך נקיבה, ורק בחרס אמרינן שהשרשים מפעפעים והתוספתא מדברת על עציץ של עץ. וכתב החיד"א שגם הרמב"ם סובר כן, כי הרמב"ם לא חייב אלא בכלי חרס שהשרשים מפעפעים דרכו. | החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) גורס בתוספתא "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב", ומתוך כך לומד שעציץ שאינו נקוב פטור (ואם יכול לחיות דנים אותו גם שאחר שנשבר כאילו עדיין נטוע בעציץ שאינו נקוב ופטור), ותמה על רבנו תם שאינו מחלק בין נקוב לשאינו נקוב בחרס לענין ערלה. אך מיישב את התוספתא לפי שיטת הרא"ש והטור שלענין ערלה עץ צריך נקיבה, ורק בחרס אמרינן שהשרשים מפעפעים והתוספתא מדברת על עציץ של עץ. וכתב החיד"א שגם הרמב"ם סובר כן, כי הרמב"ם לא חייב אלא בכלי חרס שהשרשים מפעפעים דרכו. | ||