9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
←פסיקת הראשונים והאחרונים
| שורה 19: | שורה 19: | ||
== פסיקת הראשונים והאחרונים == | == פסיקת הראשונים והאחרונים == | ||
הפוסקים פסקו כדברי הירושלמי לחייב בערלה גם בעציץ שאינו נקוב, אלא שיש שכתבו | הפוסקים פסקו כדברי הירושלמי לחייב בערלה גם בעציץ שאינו נקוב, אלא שיש שכתבו שזהו דווקא בעציץ של חרס, ויש שחילקו בין דאורייתא לדרבנן וכפי שיתבאר להלן. | ||
ה'''רמב"ם''' כתב [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=7&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=38&perek=10&halocha=8 (מעשר שני ונטע רבעי י ח)] שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה, אף על פי שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות. כלומר למרות שבהלכות אחרות, כגון תרומות ומעשרות, שבת וכד', קיימא לן שהנוטע בעציץ שאינו נקוב אינו נחשב כמחובר לקרקע, מ"מ זהו דווקא לענין זרעים, אבל אילן שניטע בעציץ שאינו נקוב הרי הוא כנטוע בקרקע לכל דבר וענין. וכתב ה'''רדב"ז''' שם שהרמב"ם למד זאת מדברי הירושלמי שאומר שהשרשין מפעפעין אותו, כלומר שבאילנות שיש להם שורשים הם חודרים גם מעבר לחציצה של העציץ.<BR/> | ה'''רמב"ם''' כתב [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=7&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=38&perek=10&halocha=8 (מעשר שני ונטע רבעי י ח)] שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה, אף על פי שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות. כלומר למרות שבהלכות אחרות, כגון תרומות ומעשרות, שבת וכד', קיימא לן שהנוטע בעציץ שאינו נקוב אינו נחשב כמחובר לקרקע, מ"מ זהו דווקא לענין זרעים, אבל אילן שניטע בעציץ שאינו נקוב הרי הוא כנטוע בקרקע לכל דבר וענין. וכתב ה'''רדב"ז''' שם שהרמב"ם למד זאת מדברי הירושלמי שאומר שהשרשין מפעפעין אותו, כלומר שבאילנות שיש להם שורשים הם חודרים גם מעבר לחציצה של העציץ.<BR/> | ||
| שורה 25: | שורה 25: | ||
גם ב'''כלבו''' (צב) שפסק כדברי הירושלמי לא חילק בזה. | גם ב'''כלבו''' (צב) שפסק כדברי הירושלמי לא חילק בזה. | ||
אמנם ה'''רא"ש''' בהלכות ערלה שלו (ג) הבין בדברי הירושלמי שמדבר דווקא על כלי חרס | אמנם ה'''רא"ש''' בהלכות ערלה שלו (ג) הבין בדברי הירושלמי שמדבר דווקא על כלי חרס, ומה שאמרו שהשרשין מפעפעין הוא מפני שדרך החרס הם יונקים מן הקרקע, אבל בעציץ (או ספינה) של עץ אין השרשים מפעפעים וצריך נקיבה, ואם אינו מנוקב אינו חייב בערלה. וכתב כן גם בפירוש המשניות שלו, וכן היא גם דעת ה'''ר"ש''' (ערלה א ב), וגורסים הם בדברי הירושלמי שם "'''שאין''' כלי חרס עומד בפני שורשים". וכן פסק להלכה ה'''טור''' (יורה דעה רצד) שאם הספינה או העציץ של עץ אינם נקובים, פטור מן הערלה. וכן פירש הרב '''ברטנורא''' על המשנה (א ב) וה'''תפארת ישראל''' (יד). | ||
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6820|רצד כו}} פסק להלכה כדברי הרמב"ם שהנוטע בספינה או בעציץ אף על פי שאינו נקוב חייב, ולא מחלק בין חרס לעץ. | ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6820|רצד כו}} פסק להלכה כדברי הרמב"ם שהנוטע בספינה או בעציץ אף על פי שאינו נקוב חייב, ולא מחלק בין חרס לעץ. | ||