9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
אין תקציר עריכה
| שורה 43: | שורה 43: | ||
ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6820|רצד כו}} פסק להלכה כדברי הרמב"ם שהנוטע בספינה או בעציץ אף על פי שאינו נקוב חייב, ולא מחלק בין חרס לעץ. | ה'''שלחן ערוך''' {{היברובוקס טוש"ע|6820|רצד כו}} פסק להלכה כדברי הרמב"ם שהנוטע בספינה או בעציץ אף על פי שאינו נקוב חייב, ולא מחלק בין חרס לעץ. | ||
=== משא ומתן בשיטת הרמב"ם === | |||
המבי"ט ב'''קרית ספר''' (מעשר שני ונטע רבעי י) כתב שספינה של חרס אף על פי שאינה נקובה, הואיל והשרשים מפעפעים, חייב בערלה. משמע בדבריו שבשל עץ יש לחלק בין נקובה לשאינה נקובה. | |||
== אחרונים == | == אחרונים == | ||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) גורס בתוספתא "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב", ומתוך כך לומד שעציץ שאינו נקוב פטור (ואם יכול לחיות דנים אותו גם שאחר שנשבר כאילו עדיין נטוע בעציץ שאינו נקוב ופטור), ותמה על רבנו תם שאינו מחלק בין נקוב לשאינו נקוב בחרס לענין ערלה. אך מיישב את התוספתא לפי שיטת הרא"ש והטור שלענין ערלה עץ צריך נקיבה, ורק בחרס אמרינן שהשרשים מפעפעים והתוספתא מדברת על עציץ של עץ. וכתב החיד"א שגם הרמב"ם סובר כן, כי הרמב"ם לא חייב אלא בכלי חרס שהשרשים מפעפעים דרכו. | החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) גורס בתוספתא "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב", ומתוך כך לומד שעציץ שאינו נקוב פטור (ואם יכול לחיות דנים אותו גם שאחר שנשבר כאילו עדיין נטוע בעציץ שאינו נקוב ופטור), ותמה על רבנו תם שאינו מחלק בין נקוב לשאינו נקוב בחרס לענין ערלה. אך מיישב את התוספתא לפי שיטת הרא"ש והטור שלענין ערלה עץ צריך נקיבה, ורק בחרס אמרינן שהשרשים מפעפעים והתוספתא מדברת על עציץ של עץ. וכתב החיד"א שגם הרמב"ם סובר כן, כי הרמב"ם לא חייב אלא בכלי חרס שהשרשים מפעפעים דרכו. | ||