9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
אין תקציר עריכה
| שורה 26: | שורה 26: | ||
'''רש"י''' (ד"ה בספינה של חרס) מסביר שבספינה של חרס דווקא הוא מביא וקורא, שהיא נקראת ארץ. לעומת ספינה של עץ שמביא ואינו קורא. כלומר לדעת רש"י כלי חרס לא מצריך נקיבה, אלא כיון שהחרס עשוי מאדמה, הרי זה נחשב כארץ. וכן פירש רש"י בגיטין (ז ב ד"ה עפר חוצה לארץ), שהספינה של חרס אינה מנוקבת, וכל מה שדיברו על עציץ נקוב הוא דווקא של עץ. | '''רש"י''' (ד"ה בספינה של חרס) מסביר שבספינה של חרס דווקא הוא מביא וקורא, שהיא נקראת ארץ. לעומת ספינה של עץ שמביא ואינו קורא. כלומר לדעת רש"י כלי חרס לא מצריך נקיבה, אלא כיון שהחרס עשוי מאדמה, הרי זה נחשב כארץ. וכן פירש רש"י בגיטין (ז ב ד"ה עפר חוצה לארץ), שהספינה של חרס אינה מנוקבת, וכל מה שדיברו על עציץ נקוב הוא דווקא של עץ. | ||
ה'''תוספות''' (גיטין ז ב ד"ה עציץ | ה'''תוספות''' (גיטין ז ב ד"ה עציץ) הביאו ראיה נגד דברי רש"י מהגמרא בגיטין (כא ב) שם מובא שאם [[כתב גט על חרס של עציץ נקוב כשר]], ושכן מוכח מכמה מקומות שסתם עציץ הוא של חרס.<BR/> | ||
לכן מפרש '''רבנו תם''' שדווקא חרס צריך נקיבה, אבל עץ לא צריך נקיבה לפי שהוא מתלחלח יותר מן החרס.<BR/> | |||
אמנם התוספות במנחות (פד ב ד"ה כאן) כתבו בשם רבנו תם שכך היה רגיל לפרש בתחילה, אבל לאחר מכן פירש שבשל עץ לא שאינו '''צריך''' נקיבה, אלא שלא '''מועיל''' נקיבה. | |||
== פסיקת הראשונים והאחרונים == | == פסיקת הראשונים והאחרונים == | ||