9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
מ
אין תקציר עריכה
מ |
|||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) גורס בתוספתא "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב", ומתוך כך לומד שעציץ שאינו נקוב פטור (ואם יכול לחיות דנים אותו גם שאחר שנשבר כאילו עדיין נטוע בעציץ שאינו נקוב ופטור), ותמה על רבנו תם שאינו מחלק בין נקוב לשאינו נקוב בחרס לענין ערלה. אך מיישב את התוספתא לפי שיטת הרא"ש והטור שלענין ערלה עץ צריך נקיבה, ורק בחרס אמרינן שהשרשים מפעפעים והתוספתא מדברת על עציץ של עץ. וכתב החיד"א שגם הרמב"ם סובר כן, כי הרמב"ם לא חייב אלא בכלי חרס שהשרשים מפעפעים דרכו. | החיד"א ב'''ברכי יוסף''' (רצד יא) גורס בתוספתא "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב", ומתוך כך לומד שעציץ שאינו נקוב פטור (ואם יכול לחיות דנים אותו גם שאחר שנשבר כאילו עדיין נטוע בעציץ שאינו נקוב ופטור), ותמה על רבנו תם שאינו מחלק בין נקוב לשאינו נקוב בחרס לענין ערלה. אך מיישב את התוספתא לפי שיטת הרא"ש והטור שלענין ערלה עץ צריך נקיבה, ורק בחרס אמרינן שהשרשים מפעפעים והתוספתא מדברת על עציץ של עץ. וכתב החיד"א שגם הרמב"ם סובר כן, כי הרמב"ם לא חייב אלא בכלי חרס שהשרשים מפעפעים דרכו. | ||
ה'''חזון איש''' {{היברובוקס|14335|402| | ה'''חזון איש''' {{היברובוקס|14335|402|דיני ערלה לב}} כתב שהנוטע בעציץ נקוב, בין של עץ ובין של אבן או מתכת חייב בערלה מהתורה. ושיעור הנקב הוא כדי שורש קטן שהוא מעט פחות מכזית. <BR/> | ||
עוד כתב שם, שאם נטע בעציץ שאינו נקוב, של חרס חייב בערלה ורבעי מהתורה, ושל מתכת מדרבנן. ואם הוא של עץ מחלוקת הפוסקים (רמב"ם ורא"ש כנ"ל), ויש לצדד להקל שאינו חייב אלא מדרבנן. וכן העתיקו להלכה הגר"ח קנייבסקי ב'''דרך אמונה''' {{היברובוקס|49070|357|מעשר שני ונטע רבעי י סד}}. | עוד כתב שם, שאם נטע בעציץ שאינו נקוב, של חרס חייב בערלה ורבעי מהתורה, ושל מתכת מדרבנן. ואם הוא של עץ מחלוקת הפוסקים (רמב"ם ורא"ש כנ"ל), ויש לצדד להקל שאינו חייב אלא מדרבנן. וכן העתיקו להלכה הגר"ח קנייבסקי ב'''דרך אמונה''' {{היברובוקס|49070|357|מעשר שני ונטע רבעי י סד}}. | ||
==הערות שוליים == | ==הערות שוליים == | ||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||