9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"
←משנה, תוספתא וירושלמי
| שורה 5: | שורה 5: | ||
ה'''משנה''' (ערלה א ב) אומרת שהנוטע בספינה חייב בערלה. <BR/> | ה'''משנה''' (ערלה א ב) אומרת שהנוטע בספינה חייב בערלה. <BR/> | ||
וב'''תוספתא''' (ערלה א ג) איתא שהנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג חייב בערלה<ref>ב'''אור זרוע''' (א שיג) גורס: "פטור". ויובא להלן.</ref>. <BR/> | וב'''תוספתא''' (ערלה א ג) איתא שהנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג חייב בערלה<ref>ב'''אור זרוע''' (א שיג) גורס: "פטור". ויובא להלן.</ref>. <BR/> | ||
עוד מובא שם בהמשך, שאם נזרעו בעציץ שאינו נקוב ונשבר העציץ, וחזר וזרען בעציץ נקוב, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור<ref>ה'''ברכי יוסף''' (יורה דעה רצד יא) גורס: "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב". וב'''מנחת ביכורים''' על התוספתא גורס רק "חייב", ולדבריו החילוק בין יכול לחיות לשאינו יכול לחיות, שייך לעניין אחר.</ref>. | עוד מובא שם בהמשך, שאם נזרעו בעציץ שאינו נקוב ונשבר העציץ, וחזר וזרען בעציץ נקוב, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור<ref>ה'''ברכי יוסף''' (יורה דעה רצד יא) גורס: "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב" וכן גורס ה'''חזון איש''' (ערלה ב יג). וב'''מנחת ביכורים''' על התוספתא גורס רק "חייב", ולדבריו החילוק בין יכול לחיות לשאינו יכול לחיות, שייך לעניין אחר.</ref>. | ||
גם ב'''ירושלמי''' (ערלה א ב) כתוב בשם ר' חזקיה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. ומסביר שם רבי יוסי מפני שהשרשין מפעפעין אותו.<BR/> | גם ב'''ירושלמי''' (ערלה א ב) כתוב בשם ר' חזקיה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. ומסביר שם רבי יוסי מפני שהשרשין מפעפעין אותו.<BR/> | ||