הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"

מ
אין תקציר עריכה
מ
מ
שורה 7: שורה 7:
עוד מובא שם בהמשך, שאם נזרעו בעציץ שאינו נקוב ונשבר העציץ, וחזר וזרען בעציץ נקוב, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור<ref>ה'''ברכי יוסף''' (יורה דעה רצד יא) גורס: "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב". וב'''מנחת ביכורים''' על התוספתא גורס רק "חייב", ולדבריו החילוק בין יכול לחיות לשאינו יכול לחיות, שייך לעניין אחר.</ref>.
עוד מובא שם בהמשך, שאם נזרעו בעציץ שאינו נקוב ונשבר העציץ, וחזר וזרען בעציץ נקוב, אם יכול לחיות חייב ואם לאו פטור<ref>ה'''ברכי יוסף''' (יורה דעה רצד יא) גורס: "אם יכול לחיות פטור ואם לאו חייב". וב'''מנחת ביכורים''' על התוספתא גורס רק "חייב", ולדבריו החילוק בין יכול לחיות לשאינו יכול לחיות, שייך לעניין אחר.</ref>.


ב'''ירושלמי''' (ערלה א ב) כתוב בשם ר' חזקיה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. ומסביר שם רבי יוסי מפני שהשרשין מפעפעין אותו.<BR/>
גם ב'''ירושלמי''' (ערלה א ב) כתוב בשם ר' חזקיה שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה. ומסביר שם רבי יוסי מפני שהשרשין מפעפעין אותו.<BR/>
עוד מוסיף שם ר' יונה שכלי חרש עומד בפני שרשין.
ומוסיף שם ר' יונה ואומר שכלי חרש עומד בפני שרשין.


ה'''פני משה''' מסביר שאין כאן מחלוקת, שגם ר' יונה כוונתו לחייב עציץ שאינו נקוב בערלה, ומה שאמר שכלי חרש עומד בפני שורשים, הוא בלשון תמיה, כלומר שדווקא בזרעים של ירקות קיימא לן שעציץ נקוב אינו כארץ לפי שכלי חרש עומד בפני שורשיו, אבל בפני שרשי האילנות אין כלי חרס עומד, ולכן שרשיו מפעפעין אותו וחייב.<BR/>
ה'''פני משה''' מסביר שאין כאן מחלוקת, שגם ר' יונה כוונתו לחייב עציץ שאינו נקוב בערלה, ומה שאמר שכלי חרש עומד בפני שורשים, הוא בלשון תמיה, כלומר שדווקא בזרעים של ירקות קיימא לן שעציץ נקוב אינו כארץ לפי שכלי חרש עומד בפני שורשיו, אבל בפני שרשי האילנות אין כלי חרס עומד, ולכן שרשיו מפעפעין אותו וחייב.<BR/>