הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"

ה'''רמב"ם''' כתב [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=7&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=38&perek=10&halocha=8 (מעשר שני ונטע רבעי י ח)] שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה, אף על פי שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות. כלומר למרות שבהלכות אחרות, כגון תרומות ומעשרות, שבת וכד', קיימא לן שהנוטע בעציץ שאינו נקוב אינו נחשב כמחובר לקרקע, מ"מ זהו דווקא לענין זרעים, אבל אילן שניטע בעציץ שאינו נקוב הרי הוא כנטוע בקרקע לכל דבר וענין. וכתב ה'''רדב"ז''' שם שהרמב"ם למד זאת מדברי הירושלמי שאומר שהשרשין מפעפעין אותו, כלומר שבאילנות שיש להם שורשים הם חודרים גם מעבר לחציצה של העציץ.<BR/>

הרמב"ם לא מחלק בין סוגי עציצים, אלא סותם וכותב שגם עציץ שאינו נקוב חייב בערלה. וכן למד ה'''רדב"ז''' בדעתו שאין לחלק בין סוגי עציצים.<BR/>

אמנם ה'''רא"ש''' בהלכות ערלה שלו (ג) הבין בדברי הירושלמי שמדבר דווקא על כלי חרס, ומה שאמרו שהשרשין מפעפעין הוא מפני שדרך החרס הם יונקים מן הקרקע, אבל בעציץ (או ספינה) של עץ אין השרשים מפעפעים וצריך נקיבה, ואם אינו מנוקב אינו חייב בערלה. וכתב כן גם בפירוש המשניות שלו, וכן היא גם דעת ה'''ר"ש''' (ערלה א ב), וגורסים הם בדברי הירושלמי שם "'''שאין''' כלי חרס עומד בפני שורשים". וכן פסק להלכה ה'''טור''' (יורה דעה רצד) שאם הספינה או העציץ של עץ אינם נקובים, פטור מן הערלה. וכן פירש הרב '''ברטנורא''' על המשנה (א ב) וה'''תפארת ישראל''' (יד).