הבדלים בין גרסאות בדף "ערלה בספינה ובעציצים"

נוספו 2,239 בתים ,  12:34, 25 בדצמבר 2018
אין תקציר עריכה
(יצירת דף עם התוכן "{{להשלים|כל הסוגיה=כן}} האם חל דין ערלה בעציץ לאסור הפירות הצומחים בו, וכן להתיר אחרי שלוש...")
 
שורה 1: שורה 1:
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
{{להשלים|כל הסוגיה=כן}}
האם חל דין ערלה בעציץ לאסור הפירות הצומחים בו, וכן להתיר אחרי שלוש שנים אף אם נוטעו אחר כך בארץ, ואם יש חילוק בין סוגי העציצים.
האם חל דין ערלה בעציץ לאסור הפירות הצומחים בו, וכן להתיר אחרי שלוש שנים אף אם נוטעו אחר כך בארץ, ואם יש חילוק בין סוגי העציצים.
{{מקורות}}
{{מקורות|||ערלה א ב|מעשר שני ונטע רבעי י ח|יורה דעה רצד כו}}
== תוספתא וירושלמי ==
== תוספתא וירושלמי ==
איתא ב'''תוספתא''' (ערלה א ג) שהנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג חייב בערלה. <BR/>
איתא ב'''תוספתא''' (ערלה א ג) שהנוטע בספינה ובעציץ ובראש הגג חייב בערלה. <BR/>
שורה 10: שורה 10:
<BR/>עוד שם אומר ר' יוחנן בשם ר' ינאי, שאילן שניטע בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות.
<BR/>עוד שם אומר ר' יוחנן בשם ר' ינאי, שאילן שניטע בתוך הבית חייב בערלה ופטור מן המעשרות.


ה'''פני משה''' מסביר שאין כאן מחלוקת, שגם ר' יונה כוונתו לחייב עציץ שאינו נקוב בערלה, ומה שאמר שכלי חרש עומד בפני שורשים, הוא בלשון תמיה, כלומר שדווקא בזרעים של ירקות קיימא לן שעציץ נקוב אינו כארץ לפי שכלי חרש עומד בפני שורשיו, אבל בפני שרשי האילנות אין כלי חרס עומד, ולכן שרשיו מפעפעין אותו וחייב.
ה'''פני משה''' מסביר שאין כאן מחלוקת, שגם ר' יונה כוונתו לחייב עציץ שאינו נקוב בערלה, ומה שאמר שכלי חרש עומד בפני שורשים, הוא בלשון תמיה, כלומר שדווקא בזרעים של ירקות קיימא לן שעציץ נקוב אינו כארץ לפי שכלי חרש עומד בפני שורשיו, אבל בפני שרשי האילנות אין כלי חרס עומד, ולכן שרשיו מפעפעין אותו וחייב.<BR/>
<BR/>עוד מסביר הפני משה שהירושלמי משיב לאיבעיא של ר' ירמיה לגבי דלעת, שבאמת דינה כירקות שאם נזרעה בעציץ שאינו נקוב אין דינה כארץ, שרק באילנות אמרינן ששרשיהן מפעפעין ולא בדלעת.
עוד מסביר הפני משה שהירושלמי משיב לאיבעיא של ר' ירמיה לגבי דלעת, שבאמת דינה כירקות שאם נזרעה בעציץ שאינו נקוב אין דינה כארץ, שרק באילנות אמרינן ששרשיהן מפעפעין ולא בדלעת.
 
== פסיקת הראשונים ==
הפוסקים פסקו כדברי הירושלמי לחייב בערלה גם בעציץ שאינו נקוב, אלא שיש שכתבו שהוא מדרבנן בלבד, ויש שחילקו בין עציץ של חרס לשל עץ וכד' וכפי שיתבאר להלן.
 
ה'''רמב"ם''' כתב [http://beta.hebrewbooks.org/rambam.aspx?sefer=7&rtype=%u05E6%u05D5%u05E8%u05EA%20%u05D4%u05D3%u05E3&hilchos=38&perek=10&halocha=8 (מעשר שני ונטע רבעי י ח)] שהנוטע בעציץ שאינו נקוב חייב בערלה, אף על פי שאינו כארץ לזרעים הרי הוא כארץ לאילנות. כלומר למרות שבהלכות אחרות, כגון תרומות ומעשרות, שבת וכד', קיימא לן שהנוטע בעציץ שאינו נקוב אינו נחשב כמחובר לקרקע, מ"מ זהו דווקא לענין זרעים, אבל אילן שניטע בעציץ שאינו נקוב הרי הוא כנטוע בקרקע לכל דבר וענין. וכתב ה'''רדב"ז''' שם שהרמב"ם למד זאת מדברי הירושלמי שאומר שהשרשין מפעפעין אותו, כלומר שבאילנות שיש להם שורשים הם חודרים גם מעבר לחציצה של העציץ.<BR/>
הרמב"ם לא מחלק בין סוגי עציצים, אלא סותם וכותב שגם עציץ שאינו נקוב חייב בערלה. וכן למד ה'''רדב"ז''' בדעתו שאין לחלק בין סוגי עציצים.<BR/>
גם ב'''כלבו''' (צב) שפסק כדברי הירושלמי לא חילק בזה.
 
אמנם ה'''רא"ש''' בהלכות ערלה שלו (ג) הבין בדברי הירושלמי שמדבר דווקא על כלי חרס, ומה שאמרו שהשרשין מפעפעין הוא מפני שדרך החרס הם יונקים מן הקרקע, אבל עציץ (או ספינה) של עץ צריכה נקיבה, ואם אינו מנוקב אינו חייב בערלה. וכן פסק להלכה ה'''טור''' (יורה דעה רצד) שאם הספינה או העציץ של עץ אינם נקובים, פטור מן הערלה.