553
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עליית קטן למנין הקרואים בתורה"
הרחבה, עריכה
(הרחבה, עריכה) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ | {{בעבודה}} | ||
== | סוגיה העוסקת בענין, האם קטן עולה למנין הקרואים בתורה. | ||
במסכת מגילה (כג.) שנינו בברייתא: " | |||
==סוגיית הגמרא== | |||
במסכת מגילה (כג.) שנינו בברייתא: "הכ לעולין למנין שבעה, ואפילו אישה ואפילו קטן". ונראה שמלשון הברייתא "למנין שבעה" יש לדייק שרק למנין שבעה עולה הקטן,ואולם בימי שני וחמישי דהעליות של שלושה עולים אין עולה הקטןכל עוד לא מלאו לו שלוש עשרה שנה ויום אחד. ויש לדון מהי הלשון בברייתא "הכלעולין למניין שבעה" הרי דאם נסביר לומר אף למנין שלושה, הייתה המשנה צריכה לומר "למניין הקרואים" או למנין העולים, ולא "למנין שבעה", או דמאי דנקטה בכך דייקא, י"ל שדווקא בהאי ולא בהאי. | |||
===ההו"א שקטן לא יעלה למנין שלושה=== | ===ההו"א שקטן לא יעלה למנין שלושה=== | ||
יש לברר מה ההוא אמינא שנאסור עליית קטן למנין שלושה, דאם נייתי ונאמר דמאי דנקטה המשנה למנין שבעה ולא למנין שלושה בדווקא,מאי אולמיה עליות של שלושה מעליות של שבעה עולים. ונראה לענ"ד שאפשר לומר יותר חומראבעליות דשלושה, מפני שבעליות הללו פעמים שיש בדיוק כמנין פסוקי החיוב בקריאת התורה, וזה אינו כמו עליות של שבעה דאיכא פסוקים טובא, ואף אם אינו מוציא הקטן או אינו מצטרף, את פסוקי החיוב קראו הציבור. ועוד י"ל חומרא בעליות של שלושה ששם יש שליחות מסויימת של עלייה של כהן לוי וישראל, ואם נעלה קטן אין זו שליחות של אחד מהעולים, כי קטן הוא לא נציגות לעניין דברים אחרים (אף לעניין השלמת מניין) ולכן לא יעלה. | יש לברר מה ההוא אמינא שנאסור עליית קטן למנין שלושה, דאם נייתי ונאמר דמאי דנקטה המשנה למנין שבעה ולא למנין שלושה בדווקא,מאי אולמיה עליות של שלושה מעליות של שבעה עולים. ונראה לענ"ד שאפשר לומר יותר חומראבעליות דשלושה, מפני שבעליות הללו פעמים שיש בדיוק כמנין פסוקי החיוב בקריאת התורה, וזה אינו כמו עליות של שבעה דאיכא פסוקים טובא, ואף אם אינו מוציא הקטן או אינו מצטרף, את פסוקי החיוב קראו הציבור. ועוד י"ל חומרא בעליות של שלושה ששם יש שליחות מסויימת של עלייה של כהן לוי וישראל, ואם נעלה קטן אין זו שליחות של אחד מהעולים, כי קטן הוא לא נציגות לעניין דברים אחרים (אף לעניין השלמת מניין) ולכן לא יעלה. | ||
==פסיקת הרמב"ם== | |||
ישנה סתירה בדברי ה'''רמב"ם''' אם קטן משלים למנין שלושה. | |||
===קטן משלים למנין שלושה=== | |||
ה'''רמב"ם''' בחיבורו ביד החזקה (הלכות תפילה יב טז) כתב בסוגייתנו: "בשבת בשחרית קוראים שבעה, ביום הכיפורים שישה, בימים טובים חמישה בראשי חודשים ארבעה, בשני וחמישי בחנוכה ופורים שלשה, אישה לא תקרא בציבור מפני כבוד הציבור, קטן היודע לקרות ויודע למי מברכים עולה ממניין הקרואים". ומבואר מלשון ה'''רמב"ם''' שהקטן עולה בין למנין שבעה ובין למנין שלושה. וקשה דאם כן הייתה המשנה צריכה לומר "למנין הקרואים" ולא כמאי דכתבה "למנין שבעה", אלא דנראה לדייק מדבריו דנקט שעולה אף לשלושה שפריש מניין שבעה דהוא מניין הקרואים ובכל הקריאות עולה הקטן. | |||
===קטן אינו משלים למנין שלושה=== | |||
אמנם ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות (פרק רביעי מ"ו ד"ה קטן) כתב: "קטן קורא בתורה אמר אחד מן הגאונים האחרונים שזה אחר השלישי". ומבואר מדברי ה'''רמב"ם''' בפירוש המשניות שאמר אחד מן הגאונים, שכל מאי דאמרינןדקטן משלים למניין שבעה, הוא דווקא אחר עליית שלישי, מיהו דבשלוש הראשונות אינו עולה, | |||
וקשה דאם כן יוצא שלקריאות של שלושה, אין הקטן עולה. וסתרי אהדדי בדברי ה'''רמב"ם''' מפני שבחיבורו ביד החזקה כתב שקטן כן עולה "למנין הקרואים" דהוה ליה למימר ממניין שבעה, ונקט כן מפני שסובר שעולה לכל העליות, ואילו בחיבורו בפירוש המשניות לא כתב כן. | |||
=== | ====תירוץ==== | ||
ונראה לי לומר, שה'''רמב"ם''' ביד החזקה אינו הסתמך על מ"ש בפירוש המשניות ופסק שעולה אף למניין שלושה. והכי משמע מדבריו שהרי כתב בפהמ"ש "אמר אחד מן הגאונים" משמע דהוא אינו סובר כן אלא רק הציג דעת הגאון, והעיקר כמו שהסכים להלכה בחיבורו, דקטן משלים למנין שלושה. | |||
===מקור דין הרמב"ם שקטן עולה למנין שלושה=== | |||
ולכאורה דברי ה'''רמב"ם''' מוקשים, מנין הביא הרמב"ם דין זה של מנין שלושה, הרי לשון הברייתא היא "למנין שבעה" ותו לא אמרה. | |||
=== | ====קושיית הכנסת הגדולה==== | ||
וכן הוקשה למרן ה'''חבי"ב''' בכנסת הגדולה (סי' רפב' בהגהות הטור) שהביא לשון הרמב"ם וכ"כ: "נראה מדבריו שסובר שקטן עולה אף למנין שלושה, ויש לתמוה שמנין לו זה והרי בברייתא לא אמרו אלא הכל עולין למנין שבעה וכן דייק בפירוש ספר הרוקח (סי' שלד') שאינו עולה למנין שלושה, וכתב כן בשם בעל הערוך. והוסיף הבית יוסף שכן כתב הרמב"ם בפיהמ"ש (מגילה כד.) בשם אחד מן הגאונים האחרונים ולכן אני אומר שגם דברי הרמב"ם בחיבורו יש לפרשם שדווקא למנין שבעה ולא למנין שלושה, כדי להשוות דבריו למה שכתב בפיהמ"ש ואפילו אם תמצא לומר שהרמב"ם חזר בו מחיבורו ולא סמך על דברי אותו גאון וכמו שכתב מורי הרב (מהרימ"ט) בתשובה (סי' קמה') מכל מקום לעניין הלכה נקטינן שלמנין שבעה עולה למנין שלושה אינו עולה וכן פסק בספק תיקון יששכר (נד:)". אם כן מדוע המשנה בעצמה אינה נקטה לשון של שלושה עולים. | |||
===דחיית דברי הכנסת הגדולה=== | ====דחיית דברי הכנסת הגדולה==== | ||
הרמב"ם בתשובה (הוצאת פריימן ירושלים סי' לד) פסק בפירוש שבעת הצורך מותר להעלות קטן למנין שלושה, ולכן העיקר כמו שהבין רבו המהרימ"ט בדעת הרמב"ם וכמו שכתב כן המהריק"ש שקטן משלים אף למנין שלושה. ומה שאמרו בברייתא הכל עולים למניין שבעה, לאו דווקא, אלא שדיברו בהווה, שבתוך שבעה מצוי לקרות קטן, מה שאין כן בתוך מספר קטן של שלושה אין הדבר מצוי לקרות קטן לספר תורה. עיי"ש. וכן כתב לדחותו הרב שבות יעקב (סי' מ') "לעניין הלכה אין נראים דברי הכנסת הגדולה בזה, כי מה הבדל בין מנין שבעה למנין שלושה הכל חובת היום הם, וכן באמת משמעות דברי הרמב"ם בחיבורו", עכ"ד. ועוד יש לומר כמאי דאמרנו לעיל שדבר זה הוא לחידוש, וכ"ש שעולה לעליות של שלושה. | הרמב"ם בתשובה (הוצאת פריימן ירושלים סי' לד) פסק בפירוש שבעת הצורך מותר להעלות קטן למנין שלושה, ולכן העיקר כמו שהבין רבו המהרימ"ט בדעת הרמב"ם וכמו שכתב כן המהריק"ש שקטן משלים אף למנין שלושה. ומה שאמרו בברייתא הכל עולים למניין שבעה, לאו דווקא, אלא שדיברו בהווה, שבתוך שבעה מצוי לקרות קטן, מה שאין כן בתוך מספר קטן של שלושה אין הדבר מצוי לקרות קטן לספר תורה. עיי"ש. וכן כתב לדחותו הרב שבות יעקב (סי' מ') "לעניין הלכה אין נראים דברי הכנסת הגדולה בזה, כי מה הבדל בין מנין שבעה למנין שלושה הכל חובת היום הם, וכן באמת משמעות דברי הרמב"ם בחיבורו", עכ"ד. ועוד יש לומר כמאי דאמרנו לעיל שדבר זה הוא לחידוש, וכ"ש שעולה לעליות של שלושה. | ||