הבדלים בין גרסאות בדף "עיקר וטפל בברכות"

→ העריכה הקודמת

עיקר וטפל בברכות (עריכה)

גרסה מ־09:50, 9 במאי 2018

נוספו 4,245 בתים , 09:50, 9 במאי 2018

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-{{בעבודה}}
 {{מקורות|ברכות ו ז|ברכות מא א, מד א||ברכות ג ה-ז|אורח חיים ריב א-ב}}
+אדם האוכל שני מאכלים יחד או אחד אחרי השני, איזו ברכה מברך לפניהם ולאחריהם.
 == משנה וגמרא ==
 ה'''משנה''' (ברכות ו ז) אומרת שאדם שאוכל דבר מלוח ויחד עימו ואוכל פת, צריך לברך על המליח בלבד ופוטר בברכתו גם את הפת, מפני שהמליח עיקר והפת טפל, והכלל הוא שבעיקר וטפל מברך על העיקר ופוטר את הטפל.
@@ שורה 48: / שורה 48: @@
 == אוכלן יחד או אחד אחרי השני ==
-ה'''רא"ש''' (ו כו) כתב שאין לומר שהצנון פוטר את הזית רק כאשר אוכלן יחד, אלא אפילו אוכלן זה אחר זה, פוטר העיקר את הטפל. וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים ריב) שהמליח פוטר את הפת גם כאשר אוכלם כל אחד לבדו, ולא רק כאשר הם מעורבים יחד. אמנם לא מבואר בדבריו מה הדין כאשר אוכל את הפת קודם המליח.
+ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ה) כותב שזהו כלל בברכות - כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה, בין שהיא מעורבת עם העיקר ובין שאינה מעורבת.
-<BR/>ב'''תרומת הדשן''' (לא) בתחילת דבריו מחלק ואומר שכאשר הטפל נאכל לפני העיקר, אין הוא פוטרו, שהרי הוא כבר אוכל הטפל ונהנה בלא ברכה. ומביא בשם '''מהר"ח אור זרוע''' בשו"ת (לח) שכתב שהאוכל גרעיני גודגדניות כדי שיהא ערב לו לשתות אחריהם, מברך עליהם שהכל. כלומר כיון שהוא טפל, הרי הוא מאבד את ברכתו העיקרית ויש לברך עליו 'שהכל'. והאו"ז שם אף מצדד לומר שכן הדין גם בפת שאינו אוכלו לשם רעבון אלא לשם מיתוק האוכל שבא אחריו.
+גם ה'''רא"ש''' (ו כו) כתב שאין לומר שהצנון פוטר את הזית רק כאשר אוכלן יחד, אלא אפילו אוכלן זה אחר זה, פוטר העיקר את הטפל. וכן פסק ה'''טור''' (אורח חיים ריב) שהמליח פוטר את הפת גם כאשר אוכלם כל אחד לבדו, ולא רק כאשר הם מעורבים יחד. וכן פסק ה'''שלחן ערוך''' (ריב א).
+<BR/>אמנם לא מבואר בדברי הפוסקים, מה הדין כאשר אוכל את הפת קודם המליח.
+=== אוכל את הטפל לפני העיקר ===
+ב'''תרומת הדשן''' (לא) בתחילת דבריו מחלק ואומר שכאשר הטפל נאכל לפני העיקר, אין הוא פוטרו, שהרי הוא כבר אוכל הטפל ונהנה בלא ברכה. ומביא בשם '''מהר"ח אור זרוע''' בשו"ת (לח) שכתב שהאוכל גרעיני גודגדניות כדי שיהא ערב לו לשתות אחריהם, מברך עליהם שהכל. כלומר כיון שהוא טפל, הרי הוא מאבד את ברכתו העיקרית ויש לברך עליו 'שהכל'. והאו"ז שם אף מצדד לומר שכן הדין גם בפת שאינו אוכלו לשם רעבון אלא לשם מיתוק האוכל שבא אחריו.
 <BR/>אמנם בסוף דבריו, מסיק התרומת הדשן שאין לחלק בין אכילת הטפל קודם העיקר לבין אכילת הטפל לאחר העיקר, דבשניהם אין לברך כלל על הטפל, ומסביר בזה טעם - שלא תיקנו חכמים כלל ברכה על דבר שהוא טפל לעיקר.
 <BR/>ומה שכתב האו"ז לברך שהכל על הגודגדניות היינו מטעם שלאחריהם שותה יין, ואין המשקה פוטר המאכל. אך אה"נ אילו היה אוכל אחריהם דבר שהוא עיקר, אינו מברך על הטפל אף שאוכלו קודם לכן.
@@ שורה 57: / שורה 62: @@
 <BR/>ה'''דרכי משה''' (ב) חלק בזה על הבית יוסף והסכים לדברי התרוה"ד, שדבר טפל משנה את ברכתו, לפי שאין עיקר ההנאה מאותו דבר, אין ראוי לברך ברכתו הרגילה, אלא רק שלא יהנה מן העולם הזה בלא ברכה, ולכן מברך שהכל.
 <BR/>ה'''פרישה''' (ב) הסכים גם הוא לפסק הדרכי משה, אבל חילק באופן אחר, שכאשר אוכל דבר כדי שלא יזיקנו אינו מברך עליו, אבל אם אוכלו כדי למתק השתיה, כגון הגודגדניות, מברך עליהם, שהרי יכול הוא לא לאכול ולא לשתות. וסיכם לדינא שאם אוכל הטפל כדי שלא יזיקנו, ואוכלו אחר העיקר, אינו מברך עליו. אכלו לפני העיקר, מברך עליו ברכתו הראויה לו. אך אם אוכל הטפל כדי למתק השתיה, מברך עליו שהכל, בין לפני העיקר ובין לאחר העיקר.
-ה'''רמב"ם''' (ברכות ג ה) כתב שזהו כלל בברכות, כל שהוא עיקר ועמו טפלה, מברך על העיקר ופוטר את הטפלה, בין שהיא מעורבת עם העיקר ובין שאינה מעורבת.
 === שלחן ערוך ונושאי כלים ===
@@ שורה 67: / שורה 70: @@
 ה'''לבוש''' (א) הסכים לדעת הרמ"א, שעל טפל שמקדימו לעיקר, יש לברך שהכל.
 <BR/>ה'''טורי זהב''' (ה) כתב לחלק, שכל מה שבא קודם השתיה (כגון גודגדניות) לא חשיב טפל, שהרי אינו בא למתק מה ששתה אלא מה שישתה. מה שאין כן בצנון וזית, שאוכל את הזית אחר הצנון, הוא מביא לו תועלת על מה שאכל, ולכן חשיב טפל.
-== גדר טפל ועיקר ==
-כתוב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (א סו) נשאל אודות אדם שלא היה לו פנאי ליטול ידיו לפת, ולכן נטל צימוקים ועשאן עיקר ואת הפת הטפיל להן, וכתב על זה שלא טוב עשה כי לא בדידיה תליא מילתא לעשות העיקר טפל, אלא דווקא מליח שדרך הפת להיות טפלה לו.
 == הטפל אינו על השלחן בשעת ברכה ==
@@ שורה 82: / שורה 82: @@
 === אכל מהטפל כשיעור ===
 כתב בשו"ת '''הלכות קטנות''' (ב נט) שאם אכל מן הפת כדי שביעה, אף על פי שהוא טפל, צריך לברך אחריו ברכת המזון. ומשמע בדבריו, שאפילו אם אכל גם מהמליח כדי שיעור ברכה אחרונה, צריך לברך על הפת ברכת המזון.
+בשו"ת '''משיבת נפש''' צינץ [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37572&st=&pgnum=11 (ב ה)], תלה את הדבר בשאלה אם חיוב ברכת המזון על הפת היא מדאורייתא או מדרבנן, שאם חייב בברכה"מ מדאורייתא, כגון ששבע, אין ברכה אחרונה של מליח יכולה לפוטרו. אך כיון שבסתמא אינו חייב אלא מדרבנן, שהרי לא אוכל הפת אלא להפיג המליחות, יש לומר שנפטר הפת בברכה אחרונה של המליח.
+ובסוף דבריו [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=37572&st=&pgnum=12 (ד"ה ועתה נבאר)] מסיק להלכה, שאם אכל מליח פחות מכשיעור, ופת כשיעור, צריך לברך 'בורא נפשות'. וכתב טעם לדבר, שאם היה אוכל פחות מכשיעור מהעיקר ופחות מכשיעור מהטפל, וביחד נצטרפו לכשיעור, פשיטא שצריך לברך נפשות, שהרי גם הטפל טעון ברכה. ואם כן, הוא הדין אם אכל טפל יותר מכשיעור, נימא דמצטרף קצתו לעיקר ומברך בורא נפשות, שהיא ברכה בנתקנה על כל הנאות שבגוף.
+<BR/>והרב '''יביע אומר''' (ז לב) השיג על דבריו, שאין ברכת בורא נפשות פוטרת אלא מה שקבעו חכמים ולא שאר מינים. ולמד גם מדברי ה'''חזון איש''' (אורח חיים כז ט) שאם אכל מהמליח פחות מכשיעור שאין צריך לברך עליו, צריך לברך על הפת ברכת המזון.
 == עיקר מול חביב ==
@@ שורה 92: / שורה 96: @@
 אמנם ה'''שלחן ערוך''' (ריב א) לא הזכיר דברי האגור ומהר"ח אור זרוע, אך ה'''רמ"א''' שם הביא דברי האגור להלכה, שאם הטפל חביב עליו מברך עליו בפני עצמו.
 <BR/>דעת ה'''טורי זהב''' (ג) שמברך על החביב בנפרד מהעיקר רק אם אוכל אותם כל אחד בפני עצמו, אבל אם אוכלם יחד לא מהני חביב, ומברך על העיקר.
+== תערובת מאכלים ==
+{{בעבודה|פסקה=כן}}
+הסוגיה הנ"ל עסקה באדם האוכל שני מאכלים, כאשר אחד הוא עיקרי והשני בא רק כדי להכשיר את אכילת העיקר.
+בנוסף, דנו הפוסקים במקרים בהם אדם אוכל שני מאכלים מעורבים יחד, שאין אחד מהם בא רק כדי להכשיר את האכילה, אלא את שניהם הוא רוצה לאכול מצד עצמם.
+מקור לדיון זה בראשונים נמצא בסוגית [[ברכת האורז והדוחן]], שם דנו הפוסקים לגבי [[ברכת האורז והדוחן#תערובת אורז ודבר אחר|ברכת האורז כאשר הוא מעורב עם תבשיל אחר]].
+<BR/>ה'''רי"ף''' (ברכות כו א) שם קבע שברכת האורז בורא מיני מזונות רק כאשר הוא לבדו, אך אם הוא מעורב עם דבר אחר, אין לו חשיבות לברך מזונות. וכן העתיק ה'''רמב"ם''' (ברכות ג י) להלכה. אולם ה'''רא"ש''' (ברכות ו ח) סייג את הדברים וכתב שזהו דווקא כאשר האורז הוא מיעוט, אך אם הוא רוב בתערובת, נשארת ברכת התערובת בורא מיני מזונות, וכן נראה שדעת השלחן ערוך.
+עולה מדבריהם שעל תערובת בתבשיל יש לברך ברכה אחת ולא שתי ברכות, אלא שיש לקבוע מהו העיקר שעליו יש לברך ומהו הטפל שנפטר בברכת העיקר.
+<BR/>כאשר יש בתבשיל מין מחמשת מיני דגן, מוסכם בפוסקים שיש לברך בורא מיני מזונות, ונתבאר בסוגיית [[מין דגן עיקר]].
+בנוסף יש להבחין בין תערובת של שני דברים שנתבשלו יחד, לבין תערובת שעירבו אותם אחר הבישול.
+<BR/>ה'''תוספות רי"ד''' (ברכות לו ב ד"ה חביץ) כותב שחיטים שלמות שברכתן אדמה שבישלן עם דבש שברכתו שהכל, מברך שהכל, לפי שהדבש עיקר ואינו בטל אצלן. אך אם בישל החיטים לבדן ולאחר מכן נתן לתוכן חלב או יין מבושל או דבש, הרי הם בטלים לחיטים, ומברך בורא פרי האדמה, שכיון שבישל את החיטין לבדן, הרי הם אוכל ואת המשקין אינו נותן אלא להטעימן, והוי כאוכל עיקר שעימו טפילה. אמנם ייתכן שכוונתו לומר כן דווקא בחיטין שעירבן במשקה, אבל בשני מיני אוכלין שעירבן יחד, לא.
 == הערות שוליים ==