9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות"
אין תקציר עריכה
| שורה 56: | שורה 56: | ||
מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה. | מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה. | ||
'''סוגיה אינה מאמר תורני''' - | בכל כתיבה, המטרה שלשמה כותבים, היא זו שקובעת בסופו של דבר את הסגנון והמבנה. כיון שהמטרה באתר זה היא יצירת '''מאגר מידע תורני''' שימושי, ממילא זה מה שצריך להנחות אותנו בסגנון ובמבנה הסוגיה. | ||
<BR/>אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, ולעשות אליו קישור בסוגיה המתאימה, תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן. | <BR/>יש לשאוף להקיף בכל סוגיה כמה שיותר מקורות, כמובן כל אחד כפי יכולתו, ובעבודה משותפת. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו מקורות ונידונים נוספים בסוגיה. | ||
<BR/>מטרה נוספת היא הבהרת הדברים עד כמה שניתן, לפי רמת ההבנה של לומד ממוצע. כתבו באופן שניתן יהיה לקרוא את סיכום הסוגיה, גם לאדם שלא למד עכשיו את הסוגיה אבל יודע ללמוד גמרא. | |||
'''סוגיה אינה מאמר תורני''' - חשוב להדגיש שהאתר אינו מתאים לכתיבת '''מאמרים תורניים''', כיון שהוא במהותו '''מאגר מידע''' של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים. | |||
<BR/>אם בכל זאת יש לכם מאמר חשוב מן המוכן, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, ולעשות אליו קישור מ'ויקיסוגיה' בסוגיה המתאימה, תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן. | |||
'''בחירת מבנה הסוגיה''' - הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס, ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים וכו'. | '''בחירת מבנה הסוגיה''' - הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס, ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים וכו'. | ||
<BR/>חושב להבין מהו סוג הסוגיה שלכם, ובהתאם לכך לבנות את הסוגיה. במקרים חריגים ייתכן שיהיה צורך לכתוב את אותה סוגיה בשני סגנונות שונים (למשל 'ישיבתית' ו'הלכתית'), ולכך יש צורך ליצור שתי סוגיות בשני דפים שונים. | |||
<BR/> | |||
'''סדר כרונולוגי של השיטות''' - יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור וכל שיטה בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו. | '''סדר כרונולוגי של השיטות''' - יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור וכל שיטה בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו. | ||