9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות"
אין תקציר עריכה
| שורה 42: | שורה 42: | ||
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה. | שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה. | ||
שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים באופן כללי | שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים המדוברים בסוגיה באופן כללי, למשל בסוגיה [[טלטול נר בשבת]], שורת הפתיח היא: "אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום". או בסוגית [[ברכת מעין שבע]], שורת הפתיח היא: "תקנת אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור, נוסחה, אופן אמירתה ומתי אין אומרים אותה". וכן על זה הדרך. | ||
<BR/>יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה. | <BR/>יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה. | מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה. | ||
קודם לכל חשוב להדגיש, שהאתר אינו מתאים לכתיבת '''מאמרים תורניים''', כיון שהוא במהותו '''מאגר מידע''' של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים. | '''סוגיה אינה מאמר תורני''' - קודם לכל חשוב להדגיש, שהאתר אינו מתאים לכתיבת '''מאמרים תורניים''', כיון שהוא במהותו '''מאגר מידע''' של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים. | ||
<BR/>אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, | <BR/>אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, ולעשות אליו קישור בסוגיה המתאימה, תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן. | ||
הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות | '''בחירת מבנה הסוגיה''' - הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס, ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים וכו'. | ||
'''מטרות''' - בכל כתיבה, המטרה שלשמה כותבים היא זו שקובעת בסופו של דבר את הסגנון והמבנה. כיון שהמטרה באתר זה היא יצירת מאגר מידע תורני שימושי, ממילא זה מה שצריך להנחות אותנו בסגנון ובמבנה הסוגיה. יש לשאוף להקיף בכל סוגיה כמה שיותר מקורות, כמובן כל אחד כפי יכולתו, ובעבודה משותפת. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו מקורות ונידונים נוספים בסוגיה. | |||
<BR/>מטרה נוספת היא הבהרת הדברים עד כמה שניתן, לפי רמת ההבנה של לומד ממוצע. כתבו באופן שניתן יהיה לקרוא את סיכום הסוגיה, גם לאדם שלא למד עכשיו את הסוגיה אבל יודע ללמוד גמרא. | |||
<BR/> | |||
'''סדר כרונולוגי של השיטות''' - יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור וכל שיטה בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו. | |||
<BR/>על אף עיקרון זה, כל סוגיה צריכה חשיבה לעצמה. בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים, ואילו בסוגיות אחרות, למשל בסוגיות שעיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ותחת כל כותרת להציג את הגמרא והפוסקים והשיטות השונות על אותו נושא. | |||
<BR/>כמו כן לפעמים יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא. | |||
'''כותרות''' - הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, על מנת להקל על קריאת הסוגיה. ייתכן שכל שיטה צריכה כותרת לעצמה (שיטת התוס', שיטת הרמב"ם, שיטת הרשב"א וכו'), וייתכן שמספיק כותרת אחת (שיטות הראשונים) שתחתה יש להכניס את כל השיטות. הדבר תלוי בעיקר בגודל של כל פיסקה. | |||
הרבו להשתמש בכותרות ובכותרות-משנה, | |||