הבדלים בין גרסאות בדף "עזרה:מדריך לכתיבת סוגיות"

אין תקציר עריכה
שורה 41: שורה 41:
לאחר תבנית המקורות יש לכתוב שורת פתיח המסבירה לקוראים על מה הולכת לדבר הסוגיה. כתבו זאת בקצרה במשפט אחד או שנים.<br />
לאחר תבנית המקורות יש לכתוב שורת פתיח המסבירה לקוראים על מה הולכת לדבר הסוגיה. כתבו זאת בקצרה במשפט אחד או שנים.<br />
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה.
שורה זו יש לכתוב מיד לאחר תבנית המקורות, לפני הכותרת הראשונה.
שימו לב! אין לכתוב "סוגיה זו הולכת לדבר על...", אלא פשוט לפרט את הנושאים באופן כללי המדוברים בסוגיה, למשל בסוגיה [[טלטול נר בשבת]], שורת הפתיח היא: "אם מותר לטלטל בשבת נר כבוי או נר דולק ובאיזה אופן, ואם מועיל בזה תנאי מבעוד יום". או בסוגית [[ברכת מעין שבע]], שורת הפתיח היא: "תקנת אמירת ברכת 'מעין שבע' אחר תפילת ערבית של שבת בציבור, נוסחה, אופן אמירתה ומתי אין אומרים אותה". וכן על זה הדרך.
<BR/>יש פעמים ששורת הפתיח תהיה קצרה מאוד ולא תוסיף כמעט כלום על שם הסוגיה.


===מבנה הסוגיה===
===מבנה הסוגיה===
מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה.
מבנה הסוגיה הוא החלק הקשה והמורכב ביותר בכתיבה, והוא עשוי להשתנות מסוגיה לסוגיה בהתאם לסגנון הסוגיה.
<BR/>ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות' וכו'.  
 
<BR/>העיקרון שצריך להנחות בכתיבת הסוגיה הוא שמטרת האתר היא ליצור מאגר מידע יעיל ללומדים, הן מבחינת כמות המקורות והקישורים אליהם, והן מבחינת הצגת הסוגיה בצורה בהירה. לצורך זה יש לנסות לפרוס את השיטות השונות, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור בצורה תמציתית ובהירה.  
קודם לכל חשוב להדגיש, שהאתר אינו מתאים לכתיבת '''מאמרים תורניים''', כיון שהוא במהותו '''מאגר מידע''' של סוגיות הש"ס. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה, כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים.
<BR/>בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים. אמנם בסוגיות אחרות, בעיקר כאלו שאין להם הרבה 'בשר' בגמרא, ועיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ובכל נושא יש להציג את השיטות השונות.
<BR/>אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, וכאן באתר לעשות אליו קישור בסוף הסוגיה תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת", כמפורט להלן.
 
הקושי שיש בבחירת מבנה הסוגיה, הוא מפני השוני בין סוגיה לסוגיה. ישנן סוגיות שיש בהן מחלוקת גדולה בראשונים בעומק הסברה, וישנן שעיקר הסוגיה בהם היא מחלוקת בגירסאות. ישנן סוגיות 'עיוניות' וישנן סוגיות 'הלכתיות' וכו', ישנן סוגיות שמרוכזות במקום אחד בש"ס, ועליו נמצאים כל הפרשנים, וישנן כאלו שמפוזרות בכל הש"ס. ישנן סוגיות עם נושא אחד מרכזי, וישנן סוגיות שיש בהן הרבה נושאים קטנים.
 
העיקרון שצריך להנחות בכתיבת הסוגיה הוא שמטרת האתר היא ליצור מאגר מידע יעיל ללומדים, הן מבחינת כמות המקורות והקישורים אליהם, והן מבחינת הצגת הסוגיה בצורה בהירה, מחולקת לפי נושאים ונוחה לקריאה. <BR/>
לצורך זה יש לנסות לפרוס את השיטות השונות בצורה כרונולוגית, החל מהמקורות התנאיים והתלמודיים, דרך הראשונים וכלה באחרונים ובפוסקי זמננו. בצורה כזו הסוגיה פרוסה לעיני הקוראים בצורה נוחה ללימוד, וכך גם יוכלו להוסיף מקורות נוספים ולהעשיר את הסוגיה. אין להרבות בחקירות ופלפולים, אלא להציג כל מקור בצורה תמציתית ובהירה. העיקר הוא הצגת השיטה, הצגת המידע עצמו, ופחות המשא ומתן בו.
<BR/>אמנם כל סוגיה צריכה חשיבה לעצמה, בחלק מן הסוגיות הצורה הנכונה ביותר היא להציג בתחילה את המקורות התנאיים והתלמודיים, לאחר מכן שיטות הראשונים, שיטת השלחן ערוך והכרעת הפוסקים, ולבסוף אחרונים, ואילו בסוגיות אחרות, בעיקר כאלו שאין להם הרבה 'בשר' בגמרא אלא עיקרן בפוסקים, יותר נכון יהיה לחלק את הסוגיה לפי נושאים, ובכל נושא להציג את השיטות השונות.
   
   
יש להשתדל עד כמה שאפשר שהסדר יהיה כרונולוגי. קרי, לא להתחיל מחקירה באחרונים או מאיזושהי בעיה הלכתית-אקטואלית, ולהשתמש בה כמבוא לסוגיה כולה, אלא להתחיל עם דברי חז"ל, הראשון ראשון קודם, ומתוך דברי חז"ל להגיע לנידונים הספציפיים. כמובן שאם יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא.  
יש להשתדל עד כמה שאפשר שהסדר יהיה כרונולוגי. קרי, לא להתחיל מחקירה באחרונים או מאיזושהי בעיה הלכתית-אקטואלית, ולהשתמש בה כמבוא לסוגיה כולה, אלא להתחיל עם דברי חז"ל, הראשון ראשון קודם, ומתוך דברי חז"ל להגיע לנידונים הספציפיים. כמובן שאם יש הערה או קושיה של אחד האחרונים בפשט הגמרא שיש לה השלכה להבנת הסוגיה, במיוחד בסוגיות 'עיוניות', ייתכן שראוי ונכון יותר לכתוב אותה בהתחלה על דברי הגמרא.  


בהקשר לזה חשוב להדגיש - האתר אינו במה ל'''מאמרים תורניים''', אלא '''מאגר מידע''' של סוגיות. לכן יש לשים לב במבנה הסוגיה, שלא לכתוב בסגנון של מאמר הלכתי או מחקרי. אם רצונכם לדון בענין ספציפי בתוך הסוגיה, אין לכוון את מקורות חז"ל והפוסקים לפי נידון זה כדרכם של מאמרים תורניים, אלא יש להציג את המקורות מצד עצמם, ולבסוף לדון בנושא ההלכתי המסויים.
 
<BR/>אם יש לכם מאמר חשוב, תוכלו להעלותו באתר אחר או בבלוג כלשהו, וכאן באתר לעשות אליו קישור בסוף הסוגיה תחת הכותרת "שיעורים, מאמרים וכתבי עת".


כיון שהמטרה היא יצירת מאגר מידע שימושי ללומדים, השאיפה היא להקיף בכל סוגיה כמה שיותר ספרים ומקורות. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו נידונים נוספים בסוגיה, ויביאו עוד מקורות.
כיון שהמטרה היא יצירת מאגר מידע שימושי ללומדים, השאיפה היא להקיף בכל סוגיה כמה שיותר ספרים ומקורות. השתדלו להוסיף בעצמכם מקורות עד כמה שידכם מגעת, ובע"ה אחרים יבואו ויוסיפו נידונים נוספים בסוגיה, ויביאו עוד מקורות.
משתמש אלמוני