הבדלים בין גרסאות בדף "סמיכת גאולה לתפילה"

ב'''בית יוסף''' (אורח חיים סו ד"ה וגומר) כתב שעכשיו נהגו העולם שלא לענות אמן אחר גאל ישראל דשחרית ולא משום שהיא ברכה אחת, אלא משום חשש הפסק בין גאולה לתפילה. וכתב שנהגו כן על פי הזוהר. וכן פסק ב'''שלחן ערוך''' (ז). גם ב'''מגיד מישרים''' [http://beta.hebrewbooks.org/#title=%u05DE%u05D2%u05D9%u05D3%20%u05DE%u05D9%u05E9%u05E8%u05D9%u05DD&auth=%u05D9%u05D5%u05E1%u05E3%20%u05E7%u05E8%u05D5&ocr= (משלי כג)] כתב ליזהר מאוד שלא ליפסוק כלל בין גאולה לתפילה אפילו לעניית אמן, והעונה אמן אחר גאול ישראל, עבירה בידו ולא מצוה.

<BR />אבל ה'''דרכי משה''' (ד) כתב שהמנהג לענות אמן אחר הש"ץ, ואין חוששין להפסק, ולכן מותר אף יחיד לענות על ברכת עצמו. וכן ב'''רמ"א''' כאן חלק על השלחן ערוך וכתב שיש אומרים שעונים אמן, ושכן נוהגים לענות אמן אחר השליח ציבור, אך הוסיף שאם מתפלל לבד, אין לו לענות אחר ברכת עצמו, וכוונתו להכריע כהטור שמשום הפסק בין גאולה לתפילה ליכא למיחש, אלא שאין לו לענות על ברכת עצמו לפי שאינו סוף סדר ברכות אלא ברכה אחת בלבד. וכן ביאר ה'''גר"א'''.

ה'''מגן אברהם''' (יא) כתב שהמדקדקים ממתינים ב'צור ישראל' ושם עונים 'אמן' אחר ברכת הש"ץ ואז ממשיכים וסומכים גאולה לתפילה. וכתב שם עוד עצה לסיים עם הש"ץ יחד 'גאל ישראל' ואז לא יהיה מחוייב לענות.