הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"

נוספו 1,129 בתים ,  13:30, 15 בנובמבר 2016
אין תקציר עריכה
שורה 20: שורה 20:
<BR/>על זה תירצו '''רש"י''' (ד"ה כרב חסדא) ו'''תוספות''' (ד"ה הכא נמי) שהשתא מתבארת הברייתא שסחט אותם כדי למתק את הפרי ולא על מנת להוציא מהן משקה, ולכן בפגעין וכיו"ב מותר. אך ברימונים אסור אפילו על מנת למתק את הפרי, שכיון שבית מנשיא היו סוחטים בחול לצורך המשקה, חיישינן שאם נתיר לו לסחוט על מנת למתק, יבוא לסחוט גם לשם משקה. ופגעין ליכא החשש הזה, דאין מי שסוחטן בחול למשקה.
<BR/>על זה תירצו '''רש"י''' (ד"ה כרב חסדא) ו'''תוספות''' (ד"ה הכא נמי) שהשתא מתבארת הברייתא שסחט אותם כדי למתק את הפרי ולא על מנת להוציא מהן משקה, ולכן בפגעין וכיו"ב מותר. אך ברימונים אסור אפילו על מנת למתק את הפרי, שכיון שבית מנשיא היו סוחטים בחול לצורך המשקה, חיישינן שאם נתיר לו לסחוט על מנת למתק, יבוא לסחוט גם לשם משקה. ופגעין ליכא החשש הזה, דאין מי שסוחטן בחול למשקה.


אמנם ה'''רמב"ן''' (קמג ב ד"ה תרדין) כתב על פירוש זה שאינו מחוור. ופירש באופן אחר, שגם תרדין וגם רימונים יש מיעוטא שסוחטים אותם למשקין, ולכן כשסחטן הרי שאחשיבנהו והו"ל משקה כיון שיש אפילו מעט בני אדם שסוחטים אותם. אבל פגעין וכיו"ב אין דרך בני אדם כלל לסוחטן ולכן בטלה דעתו אצל כל אדם
אבל ה'''רמב"ן''' (קמג ב ד"ה תרדין) כתב על פירוש זה שאינו מחוור. ופירש את הגמרא באופן אחר, שגם תרדין וגם רימונים יש מיעוטא שסוחטים אותם למשקין, ואמרה הגמרא שכשסחטן הרי שאחשיבנהו והו"ל משקה, ולכן פוסל את המקוה כיון שיש על כל פנים מעט בני אדם שסוחטים אותם. וזהו הטעם גם ברימונים שכיון שיש מיעוט שסוחטים אותם וזה גילה דעתו שכוונתו כמותם אסור, אבל פגעין וכיו"ב שאין דרך בני אדם כלל לסוחטן, בטלה דעתו אצל כל אדם ואפילו לכתחילה מותר לסחטן. וכתב הרמב"ן שכן נראה מדברי הרי"ף שהתיר לסחוט פירות ולא חילק כרש"י. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא נמי) וה'''ריטב"א''' (ד"ה היינו טעמא) אחר שדחו פירוש רש"י. והוסיפו הריטב"א והרשב"א שמה שחלק רב פפא על רב חסדא אינו על עצם דינו של רב נחמן, שודאי בזה מודים לו שאסור לסחוט רימונים, אלא רק לענין מקווה חלק עליו.


====תירוץ רב פפא====
====תירוץ רב פפא====
שורה 39: שורה 39:


וב'''דרישה''' (שכ א) כתב שקושיית הבית יוסף אינה קשה, לפי שבאמת לדינא גם רב פפא סובר כרב נחמן שברימונים אסור, אלא שתמהה הגמרא איך תולה זאת בבית מנשיא שם מיעוטא דעלמא, ומסביר הדרישה שעיקר התמיהה של הגמרא אינה על עצם הדין שברימונים אסור, אלא על מה שתלתה זאת במנהגם של בית מנשיא, אבל לעצם הדין יש לו טעם אחר, וכמו שמשמע פשט הברייתא שאין הדין תלוי במנהגם של בית מנשיא. לכן הגם שדחאו רב פפא מ"מ עיקר הדין קיים.
וב'''דרישה''' (שכ א) כתב שקושיית הבית יוסף אינה קשה, לפי שבאמת לדינא גם רב פפא סובר כרב נחמן שברימונים אסור, אלא שתמהה הגמרא איך תולה זאת בבית מנשיא שם מיעוטא דעלמא, ומסביר הדרישה שעיקר התמיהה של הגמרא אינה על עצם הדין שברימונים אסור, אלא על מה שתלתה זאת במנהגם של בית מנשיא, אבל לעצם הדין יש לו טעם אחר, וכמו שמשמע פשט הברייתא שאין הדין תלוי במנהגם של בית מנשיא. לכן הגם שדחאו רב פפא מ"מ עיקר הדין קיים.
ב'''ביאור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב שלחינם דחקו הב"י והב"ח למלט דברי הרי"ף והרמב"ם מקושיית רש"י, לפי שכבר פירשו הרמב"ן והרשב"א באופן אחר, כמבואר [[#תירוץ רב חסדא|לעיל]]
וכנראה נעלם מעיניהם.


===הכרעת הפוסקים===
===הכרעת הפוסקים===