9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
מ
()
מ (()) |
|||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה וא"ת ולדברי) הקשה שלכאורה דברי רש"י מוכרחים על פי דברי רב חסדא, ואם כן איך יתרצו את הכרעתם הפוסקים שלא כתבו לחלק בין סחיטה על מנת למתק לסחיטה למשקין. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה וא"ת ולדברי) הקשה שלכאורה דברי רש"י מוכרחים על פי דברי רב חסדא, ואם כן איך יתרצו את הכרעתם הפוסקים שלא כתבו לחלק בין סחיטה על מנת למתק לסחיטה למשקין. | ||
<BR />ותירץ הבית יוסף שם, שהם סוברים שתירוץ רב חסדא לא נתקבל למסקנה, שהרי רב פפא דוחה את דבריו שכל שאחשיבנהו חשיב משקה, ומסביר את הפסול במקוה מטעם אחר. אלא שבדברי רב פפא לא מבואר תירוץ אחר לברייתא מדוע לחלק בין פגעין לרימונים רק משום שבית מנשיא היו סוחטים אותם בחול, ועל זה כתב הבית יוסף לתרץ תירוץ מדנפשיה, שבית מנשיא אף שלא היו רובא דעלמא, מכל מקום היו הרבה אנשים שהיו עושים כן ולא אחד, ולכן לא אמרינן דבטלה דעתם. | <BR />ותירץ הבית יוסף שם, שהם סוברים שתירוץ רב חסדא לא נתקבל למסקנה, שהרי רב פפא דוחה את דבריו שכל שאחשיבנהו חשיב משקה, ומסביר את הפסול במקוה מטעם אחר. אלא שבדברי רב פפא לא מבואר תירוץ אחר לברייתא מדוע לחלק בין פגעין לרימונים רק משום שבית מנשיא היו סוחטים אותם בחול, ועל זה כתב הבית יוסף לתרץ תירוץ מדנפשיה, שבית מנשיא אף שלא היו רובא דעלמא, מכל מקום היו הרבה אנשים שהיו עושים כן ולא אחד, ולכן לא אמרינן דבטלה דעתם. | ||
<BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שיש לומר שגם רש"י ותוס' לא כתבו את דבריהם למסקנה, אלא רק לבאר דעת רב חסדא, אבל לפי מה מסקנת הגמרא שדחאו רב פפא, שוב אין לחלק לדינא בין סחיטה למתק לסחיטה למשקין, ודלא כהגהות סמ"ק ורבנו ירוחם. | <BR />והוסיף הבית יוסף וכתב שיש לומר שגם רש"י ותוס' לא כתבו את דבריהם למסקנה, אלא רק לבאר דעת רב חסדא, אבל לפי מה מסקנת הגמרא שדחאו רב פפא, שוב אין לחלק לדינא בין סחיטה למתק לסחיטה למשקין, ודלא כהגהות סמ"ק ורבנו ירוחם. וכן כתב ה'''גר"א''' (ד"ה ושאר). | ||
ה'''בית חדש''' (שכ ב) כתב לדחות דברי הבית יוסף. שיש לומר שדברי רב חסדא הם למסקנה, שהלכה כרב נחמן שהוא רבו של רב פפא, ועל פי הסבר הגמרא אליבא דרב חסדא. ועוד הוסיף ראיה שכתבה ההגהות סמ"ק, שהרי אפילו [[#כבשים ושלקות|כבשים]] אסור לסחוט לכתחילה, והרי בזה אין המים חלק מהפרי ולא גדלו בתוכן, כל שכן בפירות שיש לאסור לכתחילה. וכן סובר הב"ח לדינא שאין לסחוט אף פרי למימיו אלא רק למתק. | ה'''בית חדש''' (שכ ב) כתב לדחות דברי הבית יוסף. שיש לומר שדברי רב חסדא הם למסקנה, שהלכה כרב נחמן שהוא רבו של רב פפא, ועל פי הסבר הגמרא אליבא דרב חסדא. ועוד הוסיף ראיה שכתבה ההגהות סמ"ק, שהרי אפילו [[#כבשים ושלקות|כבשים]] אסור לסחוט לכתחילה, והרי בזה אין המים חלק מהפרי ולא גדלו בתוכן, כל שכן בפירות שיש לאסור לכתחילה. וכן סובר הב"ח לדינא שאין לסחוט אף פרי למימיו אלא רק למתק. | ||
| שורה 55: | שורה 55: | ||
=== שאר פירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים === | === שאר פירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים === | ||
ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ב) שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה. והוסיף | ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44347&st=&pgnum=83 (כב ב)] שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה. | ||
<BR /> | <BR/>והוסיף הב"י וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם, משמע בגמרא שהיה אסור. | ||
<BR />ועוד הוסיף שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת. | |||
ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר | ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר. | ||
<BR />ה'''מגן אברהם''' (א) הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. | <BR />ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גר"א''' בביאורו (). עוד הוסיף המג"א שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי. | ||
עוד הוסיף המג"א | |||
<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | <BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | ||