9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 3: | שורה 3: | ||
ה'''משנה''' (שבת כא ב) אוסרת לסחוט פירות בשבת על מנת להוציא מהן משקין. וכתב '''רש"י''' שסוחט הוא תולדה של אב המלאכה דש, כיון שמפרק את המיץ מן המאכל. | ה'''משנה''' (שבת כא ב) אוסרת לסחוט פירות בשבת על מנת להוציא מהן משקין. וכתב '''רש"י''' שסוחט הוא תולדה של אב המלאכה דש, כיון שמפרק את המיץ מן המאכל. | ||
<BR/>ובמקרה שיצאו המשקין מעצמן - לדעת תנא קמא אסור לשתותן בשבת, ואילו לדעת ר' יהודה אם פירות אלו היו מיועדים לאכילה, היוצא מהם מאליו מותר, אך אם היו פירות אלו מיועדים למשקין, היוצא מהן אסור. | <BR/>ובמקרה שיצאו המשקין מעצמן - לדעת תנא קמא אסור לשתותן בשבת, ואילו לדעת ר' יהודה אם פירות אלו היו מיועדים לאכילה, היוצא מהם מאליו מותר, אך אם היו פירות אלו מיועדים למשקין, היוצא מהן אסור. | ||
ב'''בגמרא''' (שבת קמה א) מובא בשם ר' חייא בר אשי, וכן תני דבי מנשה, שמהתורה אינו חייב אלא על דריסת זיתים וענבים בלבד, וכתב '''רש"י''' (ד"ה דבר תורה) שבשאר פירות אין דרך לדרכן ולאו מלאכה היא. | |||
===ביאור מחלוקת ר' יהודה וחכמים=== | ===ביאור מחלוקת ר' יהודה וחכמים=== | ||
| שורה 112: | שורה 114: | ||
{{לוקה בחסר}} | {{לוקה בחסר}} | ||
==כבשים ושלקות== | ==כבשים ושלקות== | ||
===מחלוקת האמרואים=== | |||
ה'''גמרא''' (שבת קמה א) מביאה מחלוקת אמוראים לגבי סחיטת כבשים ושלקות. | |||
לדעת רב בכבשים יש לחלק שאם סחט לגופן, כלומר לצורך הפרי ולא לצורך המים, מותר לכתחילה, ואם סחטן לצורך מימהן פטור אבל אסור. ואילו שלקות שסחטן בין לגופן ובין למימיהן מותר לכתחילה. | |||
<BR/>לדעת שמואל בין בכבשים ובין בשלקות אם סחטן לגופן מותר, ואם סחטן למימיהן פטור אבל אסור. | |||
<BR/>דעה שלישית היא דעת ר' יוחנן שבין בכבשים ובין בשלקות לגופן מותר, ולמימיהן חייב חטאת | |||
וכתב '''רש"י''' (ד"ה פטור) שהטעם שכבשים ושלקות קל יותר משאר פירות לפי רב ושמואל, לפי שאין המשקה גדל בתוכן ואינו ממש חלק מהאוכל, אלא רק בלוע בו. אמנם יש לאסור אטו זיתים וענבים. | |||
===הכרעת הראשונים=== | |||
'''רבנו חננאל''' (קמה א) כתב על אתר שהלכה כר' יוחנן, שקיימא לן שכל היכא שפליגי רב ושמואל עם ר' יוחנן הלכה כמותו. וב'''תוספות''' (ד"ה ורבי יוחנן) הביא דבריו ולא חלק עליהם (אמנם הב"י כתב שנראה דתוס' סוברים כהרי"ף שפסק כשמואל). | |||
<BR/>כדעת ר"ח כתב גם ב'''שלטי גיבורים''' (ב) בשם ריא"ז. | |||
אבל ה'''רי"ף''' (שבת סא א) כתב שאין הלכה כר' יוחנן דיחיד הוא מול רבים, וגם סייעתא יש מדברי תנא דבי מנשה שאמר שאין חיוב אלא על דריכת זיתים וענבים בלבד. אמנם פוסק הרי"ף שאיסורא יש בסוחט כבשים ושלקות למימיהן, וכדעת שמואל לפי שר' יוחנן קאי כוותיה לענין איסורא, ודלא כרב שהתיר. | |||
<BR/>את דברי הרי"ף העתיק ה'''רא"ש''' (כב ג), אלא שבתשובה (כב א) כתב מי יכניס ראשו בין ההרים והמחמיר תבוא עליו ברכה. | |||
<BR/>וב'''רמב"ם''' (כא יג) פסק כשמואל וכדעת הרי"ף, וכן הכריע ה'''בית יוסף''' (שכ ד"ה הא דאמר רב). | |||
==מציצת פירות | וב'''שלחן ערוך''' (שכ ז) הביא דעת הרי"ף בסתם | ||
==מציצת פירות בפיו== | |||
===שיטות הראשונים=== | ===שיטות הראשונים=== | ||
כתב ר' אליעזר ממיץ ב'''ספר יראים''' (רעד) שכיון שקיימא לן כר' יוחנן שהסוחט למימהן חייב חטאת, אם כן הנותן בשר במרק או השורה פיתו ביין ונותן לפיו, יזהר שלא למצוץ המשקין, דיש בזה חשש חיוב חטאת, וכל שכן שלא ימצוץ בפיו משקה מן הענבים. וב'''הגהות מיימוניות''' (שבת כא י) העתיק דבריו מבלי לחלוק עליהם. וכן הוא ב'''אורחות חיים''' לוניל (א שבת יט), וב'''אור זרוע''' | כתב ר' אליעזר ממיץ ב'''ספר יראים''' (רעד) שכיון שקיימא לן כר' יוחנן שהסוחט למימהן חייב חטאת, אם כן הנותן בשר במרק או השורה פיתו ביין ונותן לפיו, יזהר שלא למצוץ המשקין, דיש בזה חשש חיוב חטאת, וכל שכן שלא ימצוץ בפיו משקה מן הענבים. וב'''הגהות מיימוניות''' (שבת כא י) העתיק דבריו מבלי לחלוק עליהם. וכן הוא ב'''אורחות חיים''' לוניל (א שבת יט), וב'''אור זרוע''' | ||