9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 60: | שורה 60: | ||
עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי. | עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי. | ||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | <BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | ||
==סחיטה לתוך אוכל== | ==סחיטה לתוך אוכל== | ||
| שורה 92: | שורה 89: | ||
כדברי הרי"ף נראה שגם היא דעת '''רבנו תם''' בתוספות (קמד ב ד"ה חולב) שסחיטת זיתים וענבים לקדרה מותרת בשבת, אף שחליבת בהמה אינה אלא ביום טוב. והטעם לחלק ביניהם, כתב ר"ת, שכיון שהבהמה לא ראויה לשחיטה בשבת הרי היא מוקצה, לכן החולב ממנה בשבת מפרק אוכל מתוך פסולת וה"ז כמו דש. מה שאין כן ביום טוב שהבהמה מותרת בשחיטה ולא הוי דש. לעומת זאת סחיטת ענבים לתוך קדרה, מותר אפילו בשבת כיון שהאשכול ראוי לאכילה בשבת ולא הוי מפרק אוכל מפסולת. | כדברי הרי"ף נראה שגם היא דעת '''רבנו תם''' בתוספות (קמד ב ד"ה חולב) שסחיטת זיתים וענבים לקדרה מותרת בשבת, אף שחליבת בהמה אינה אלא ביום טוב. והטעם לחלק ביניהם, כתב ר"ת, שכיון שהבהמה לא ראויה לשחיטה בשבת הרי היא מוקצה, לכן החולב ממנה בשבת מפרק אוכל מתוך פסולת וה"ז כמו דש. מה שאין כן ביום טוב שהבהמה מותרת בשחיטה ולא הוי דש. לעומת זאת סחיטת ענבים לתוך קדרה, מותר אפילו בשבת כיון שהאשכול ראוי לאכילה בשבת ולא הוי מפרק אוכל מפסולת. | ||
<BR/>וכן גם דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ס ב) וה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' (קמד ב ד"ה הא דאמר רב יהודה) וה'''ריטב"א''' (קמד ב ד"ה אמר רב יהודה) שהיתר סחיטת פירות לתוך הקדרה אף בשבת הוא, ונכון הוא להלכה (אם כי גם לענין חליבת עז סוברים הם שאף בשבת מותר ודלא כרי"ף). | <BR/>וכן גם דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ס ב) וה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' (קמד ב ד"ה הא דאמר רב יהודה) וה'''ריטב"א''' (קמד ב ד"ה אמר רב יהודה) שהיתר סחיטת פירות לתוך הקדרה אף בשבת הוא, ונכון הוא להלכה (אם כי גם לענין חליבת עז סוברים הם שאף בשבת מותר ודלא כרי"ף). | ||
<BR/>כדעת הרי"ף כתבו גם ה'''סמ"ג''' (לאוין סה) וה'''מאירי''' (קמד ב ד"ה סוחט) שמותר לסחוט אשכול ענבים לתוך אוכל. | <BR/>כדעת הרי"ף כתבו גם ה'''סמ"ג''' (לאוין סה) וה'''מאירי''' (קמד ב ד"ה סוחט) ו'''בעל עיטור''' (יום טוב קמו ב), שמותר לסחוט אשכול ענבים לתוך אוכל. | ||
גם ה'''רמב"ם''' (שבת ח י) פסק להלכה את דברי שמואל שמותר לסחוט אשכול לתוך אוכל, לפי שמשקה הבא לתוך האוכל אוכל הוא. | גם ה'''רמב"ם''' (שבת ח י) פסק להלכה את דברי שמואל שמותר לסחוט אשכול לתוך אוכל, לפי שמשקה הבא לתוך האוכל אוכל הוא. | ||
| שורה 115: | שורה 112: | ||
==כבשים ושלקות== | ==כבשים ושלקות== | ||
{{לוקה בחסר}} | {{לוקה בחסר}} | ||
==מציצת פירות וכבשים בפיו== | |||
===שיטות הראשונים=== | |||
כתב ר' אליעזר ממיץ ב'''ספר יראים''' (רעד) שכיון שקיימא לן כר' יוחנן שהסוחט למימהן חייב חטאת, אם כן הנותן בשר במרק או השורה פיתו ביין ונותן לפיו, יזהר שלא למצוץ המשקין, דיש בזה חשש חיוב חטאת, וכל שכן שלא ימצוץ בפיו משקה מן הענבים. וב'''הגהות מיימוניות''' (שבת כא י) העתיק דבריו מבלי לחלוק עליהם. | |||
<BR/>כתב ה'''בית יוסף''' (שכ ד"ה וכתוב בשבלי הלקט) שלפי דברי היראים אסור למצוץ גם קנה סוכר בשבת, שהרי דרך לסוחטן למימיהן ולא גרע מתותים ורימונים. | |||
אבל הרב בעל '''שיבולי הלקט''' (שבת צ) הביא דברי היראים וכתב על זה בשם אחיו ר' בנימין שאין במציצה בפה דרך סחיטה כלל ואפילו בענבים, ואם תמצי לומר דיש בזה סחיטה, מכל מקום אין חשיבות בסחיטה אלא בדבר שדרכו להיות משקה, אבל הכא בתוך פיו אין שום חשיבות למשקה וחשיב כאוכל. והביא שכן סובר להתירא גם '''בעל העיטור''' (יום טוב קמו ג) לפי שאין דרך סחיטה בפה. | |||
===הכרעת הפוסקים=== | |||
מרן ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה וכתוב בהגהות) הביא שתי הדעות, ונראה מדבריו שנוטה להקל, וכן משמע ממה שסתם ב'''שלחן ערוך''' ולא כתב בזה לא איסורא ולא התירא. | |||
<BR/>אמנם ה'''רמ"א''' (שכ א) כתב להיתרא כדברי הרב שיבולי הלקט שמותר למצוץ בפה אפילו ענבים, והוסיף הרמ"א שיש אוסרים למצוץ בפה ענבים וכיוצא בזה. | |||
ב'''בית חדש''' (שכ ה ד"ה כתב בהגהת מיימונית) הביא בשם '''מהרש"ל''' בביאורו לטור לחלק בין ענבים ושאר פירות לבין פת ששראו ביין או בשר ששראו במרק, דדווקא בשר ופת חמורים יותר, לפי ששם משקים היה עליהם קודם שנספגו בפת ובשר, ולכן יש בזה חשש חיוב חטאת, שהרי במציצתו מוציא הוא את המשקה מן האוכל. אך ענבים ושאר פירות כיון שזהו דרך אכילתו, למצוץ את הענב ולהשליך את החרצן, ולכן אין בזה חשש מפרק. אמנם סיים שגם בזה המחמיר תבוא עליו ברכה. ולזה הסכים גם הב"ח עצמו. | |||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (ד) כתב שמדברי הרמ"א מבואר להיפך מהמהרש"ל שענבים חמור יותר מפת ובשר, ואמנם לדינא אין חילוק לפי הרמ"א דמעיקר הדין מותר בשניהם ויש אוסרים בשניהם. | |||
<BR/>גם ב'''אליה רבה''' (ג) כתב שמכל הראשונים משמע שדין ענבים חמור יותר מפת ובשר, ואין לבדות סברות מן הלב, ודייק מספר היראים שאינו מתיר אלא בפת אבל בענבים אסור, וכנראה שכן סובר הוא להכריע. וסיים האליה רבה, שכן נראה לו להחמיר בענבים לירא שמים, אבל בפת ושאר פירות אין להחמיר. | |||
ה'''טורי זהב''' (ב) הכריע להקל, לפי שכשם שאין [[בורר]] בפיו כך אין דש בפיו, וכתב שלא ראינו מי שנזהר בזה. והרב '''אליה רבה''' (ג) כתב לדחות ולחלק בין בורר לסחיטה. | |||
ה'''משנה ברורה''' (י) הכריע כדעת המקלים וכדמשמע שכן דעת מרן השלחן ערוך והרמ"א. אמנם בהמשך (יב) הביא דברי האליה רבה הנ"ל להחמיר בענבים וזיתים שהם דאורייתא, והוסיף על דבריו וכתב שזהו דווקא כמוצץ אותם ואינו שם את כל הפרי בתוך הפה, שאם מכניס את כל הפרי לתוך הפה ומוצץ המשקה ומשליך החרצנים, לכולי עלמא מותר דדרך אכילה הוא. | |||
ב'''אגרות משה''' (אורח חיים ד טז) כתב שלהכניס חתיכות חתיכות מן הפרי ולמוצצם בפה, הרי זו מחלוקת ברמ"א וראוי להחמיר. ומשמע מדבריו שאף בשאר פירות, ולאו דווקא זיתים וענבים. ועוד משמע שאף להכניסם לתוך הפה ולמוצצם יש להחמיר, ודלא כהמשנה ברורה שדווקא להחזיק ביד ולמצוץ היא החומרא. | |||
[[קטגוריה:דש]] | [[קטגוריה:דש]] | ||
[[קטגוריה:שבת קמג:]] | [[קטגוריה:שבת קמג:]] | ||