9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 47: | שורה 47: | ||
===הכרעת הפוסקים=== | ===הכרעת הפוסקים=== | ||
להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שכ א) כדברי שלושת עמודי ההוראה - הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, שזיתים וענבים אסור לכתחילה ואף ביצאו מעצמן. תותים ורימונים אם ייעדן למשקין אסורים כזיתים וענבים, ייעדן לאוכלין אסור לסחטן לכתחילה אבל היוצא מהן מותר. ושאר כל הפירות מותר לסחטן לכתחילה. ולא הזכיר החילוק בין סחיטה למתק או למימיהן. | להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שכ א) כדברי שלושת עמודי ההוראה - הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, שזיתים וענבים אסור לכתחילה ואף ביצאו מעצמן. תותים ורימונים אם ייעדן למשקין אסורים כזיתים וענבים, ייעדן לאוכלין אסור לסחטן לכתחילה אבל היוצא מהן מותר. ושאר כל הפירות מותר לסחטן לכתחילה. ולא הזכיר החילוק בין סחיטה למתק או למימיהן. | ||
<BR/>אמנם ה''טורי זהב''' (א) כתב לפרש בדעתו שדווקא למתק מותר בשאר פירות אבל למשקין אסור, וכתב שגם הרי"ף וסייעתו מודים לזה ואין חילוק כלל בין שיטת רש"י לשיטת הרי"ף. | <BR/>אמנם ה''טורי זהב''' (א) כתב לפרש בדעתו שדווקא למתק מותר בשאר פירות אבל למשקין אסור, וכתב שגם הרי"ף וסייעתו מודים לזה ואין חילוק כלל בין שיטת רש"י לשיטת הרי"ף. וכבר נתבאר שגם דעת ה'''בית חדש''' לפסוק לחומרא בזה כשיטת רש"י. | ||
<BR/>וב'''חיי אדם''' (יד ג) כתב שנכון להיזהר בספק איסור דאורייתא, כלומר לחשוש לדעת רש"י ותוס', וכמו שפסק הב"ח. | |||
אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י. | אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י. | ||
| שורה 58: | שורה 60: | ||
עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי. | עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי. | ||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | <BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | ||
==מציצת פירות== | |||
{{לוקה בחסר}} | |||
==סחיטה לתוך אוכל== | ==סחיטה לתוך אוכל== | ||
| שורה 80: | שורה 85: | ||
ה'''רי"ף''' (ס א) חלק על דברי הגאונים והעמיד דברי רב יהודה בשם שמואל בשבת, וכתב שלמעשה מותר לסחוט פירות, אפילו זיתים וענבים, לתוך קדרה שיש בתוכה אוכל. ודחה את דברי רבנו חננאל שאמר שהלכה כר' יוחנן לגבי כבשים ושלקות שלא חילק בין קדרה לקערה, שהרי ר' יוחנן הוא בר פלוגתא של רב ושמואל שהסכימו שניהם לחלק בהכי, ולא נחלקו רב ושמואל עם ר' יוחנן בכבשים ולשלקות אלא לענין חיוב ופטור מחטאת, אבל לא הזכירו כלל מחלוקת לענין קדרה, ואם כן פשיטא שבזה סובר כמותם, ואף כבשים ושלקות לתוך הקדרה מותר. | ה'''רי"ף''' (ס א) חלק על דברי הגאונים והעמיד דברי רב יהודה בשם שמואל בשבת, וכתב שלמעשה מותר לסחוט פירות, אפילו זיתים וענבים, לתוך קדרה שיש בתוכה אוכל. ודחה את דברי רבנו חננאל שאמר שהלכה כר' יוחנן לגבי כבשים ושלקות שלא חילק בין קדרה לקערה, שהרי ר' יוחנן הוא בר פלוגתא של רב ושמואל שהסכימו שניהם לחלק בהכי, ולא נחלקו רב ושמואל עם ר' יוחנן בכבשים ולשלקות אלא לענין חיוב ופטור מחטאת, אבל לא הזכירו כלל מחלוקת לענין קדרה, ואם כן פשיטא שבזה סובר כמותם, ואף כבשים ושלקות לתוך הקדרה מותר. | ||
<BR/>ולענין חליבת בהמה, כתב הרי"ף שזהו דווקא לענין יום טוב, ונכונים הם להלכה. | <BR/>ולענין חליבת בהמה, כתב הרי"ף שזהו דווקא לענין יום טוב, ונכונים הם להלכה. | ||
<BR/>וכתב הרי"ף שכן כתב רב יהודאי גאון, וכן הוא ב'''סמ"ג''' (לאוין סה) בשמו. | |||
ה'''רא"ש''' (כב ג) ציטט דברי הרי"ף מילה במילה. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (קמה א ד"ה פסק) תמה על הרי"ף שפסק כרב ושמואל ולא כר' יוחנן, שהרי קיימא לן בכל הש"ס הלכה כר' יוחנן לגבי רב ושמואל. | ה'''רא"ש''' (כב ג) ציטט דברי הרי"ף מילה במילה. אמנם ב'''תוספות רא"ש''' (קמה א ד"ה פסק) תמה על הרי"ף שפסק כרב ושמואל ולא כר' יוחנן, שהרי קיימא לן בכל הש"ס הלכה כר' יוחנן לגבי רב ושמואל. | ||
| שורה 85: | שורה 91: | ||
כדברי הרי"ף נראה שגם היא דעת '''רבנו תם''' בתוספות (קמד ב ד"ה חולב) שסחיטת זיתים וענבים לקדרה מותרת בשבת, אף שחליבת בהמה אינה אלא ביום טוב. והטעם לחלק ביניהם, כתב ר"ת, שכיון שהבהמה לא ראויה לשחיטה בשבת הרי היא מוקצה, לכן החולב ממנה בשבת מפרק אוכל מתוך פסולת וה"ז כמו דש. מה שאין כן ביום טוב שהבהמה מותרת בשחיטה ולא הוי דש. לעומת זאת סחיטת ענבים לתוך קדרה, מותר אפילו בשבת כיון שהאשכול ראוי לאכילה בשבת ולא הוי מפרק אוכל מפסולת. | כדברי הרי"ף נראה שגם היא דעת '''רבנו תם''' בתוספות (קמד ב ד"ה חולב) שסחיטת זיתים וענבים לקדרה מותרת בשבת, אף שחליבת בהמה אינה אלא ביום טוב. והטעם לחלק ביניהם, כתב ר"ת, שכיון שהבהמה לא ראויה לשחיטה בשבת הרי היא מוקצה, לכן החולב ממנה בשבת מפרק אוכל מתוך פסולת וה"ז כמו דש. מה שאין כן ביום טוב שהבהמה מותרת בשחיטה ולא הוי דש. לעומת זאת סחיטת ענבים לתוך קדרה, מותר אפילו בשבת כיון שהאשכול ראוי לאכילה בשבת ולא הוי מפרק אוכל מפסולת. | ||
<BR/> | <BR/>וכן גם דעת ה'''ר"ן''' (בדפי הרי"ף ס ב) וה'''רמב"ן''' וה'''רשב"א''' (קמד ב ד"ה הא דאמר רב יהודה) וה'''ריטב"א''' (קמד ב ד"ה אמר רב יהודה) שהיתר סחיטת פירות לתוך הקדרה אף בשבת הוא, ונכון הוא להלכה (אם כי גם לענין חליבת עז סוברים הם שאף בשבת מותר ודלא כרי"ף). | ||
<BR/>כדעת הרי"ף כתבו גם ה'''סמ"ג''' (לאוין סה) וה'''מאירי''' (קמד ב ד"ה סוחט) שמותר לסחוט אשכול ענבים לתוך אוכל. | |||
גם ה'''רמב"ם''' (שבת ח י) פסק להלכה את דברי שמואל שמותר לסחוט אשכול לתוך אוכל, לפי שמשקה הבא לתוך האוכל אוכל הוא. | גם ה'''רמב"ם''' (שבת ח י) פסק להלכה את דברי שמואל שמותר לסחוט אשכול לתוך אוכל, לפי שמשקה הבא לתוך האוכל אוכל הוא. | ||
====הכרעת הפוסקים==== | ====הכרעת הפוסקים==== | ||
ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה ולענין הלכה כיון) הכריע כהרי"ף והרמב"ם, כיון שגם הרא"ש סובר כמותם מעיקר הדין. | ב'''בית יוסף''' (אורח חיים שכ ד"ה ולענין הלכה כיון) הכריע כהרי"ף והרמב"ם, כיון שגם הרא"ש סובר כמותם מעיקר הדין, וכן כתב למעשה ב'''שלחן ערוך''' (שכ ד). | ||
<BR/>ב'''משנה ברורה''' (יז) כתב שאף שמצד הדין יש להקל, מכל מקום המחמיר תבוא עליו ברכה, כמו שכתב בתשובת הרא"ש. | |||
====לתוך | ובספר '''שמירת שבת כהלכתה''' (ה ד) כתב שהחומרא כר"ח היא רק בזיתים וענבים, ודייק כן מדברי ה'''חיי אדם''' (יד ג) דדווקא בספק איסור דאורייתא נכון להחמיר. | ||
כתב ה'''סמ"ג''' | |||
====תנאים בסחיטה לתוך אוכל==== | |||
כתב ה'''סמ"ג''' (לאוין סה) שסחיטה לתוך אוכל מותר כיון שבא מאוכל ונכנס מיד בתוך אוכל מותר. וה'''משנה ברורה''' (יח) דייק מדבריו שאסור לסחוט לתוך כלי ריק על מנת ליתנו אחר כך לתוך האוכל, אלא יש לסחוט ישירות לתוך האוכל. וב'''דרישה''' (ב) דייק כן מהרי"ף ולמד שאף חיובא יש בזה. | |||
<BR/>וכן כתב לאיסור ב'''גר"ז''' (שכ ו), אבל כתב שהוא אסור מדברי סופרים לפי שאין הדבר ניכר שבא לתקן את האוכל. | |||
כתב ה'''חזון איש''' [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14336&st=&pgnum=165 (אורח חיים נו א ד"ה וכל)] שצריך שכל המשקה יהיה בלול באוכל, שאם האוכל משוקע בשולי הקדרה והמשקה בלול למעלה לא חשיב כאוכל הבא לתוך אוכל. | |||
וב'''גר"ז''' (ב) מחלק בין היכא שהמשקה בא לתקן את האוכל דאז לא בעינן שיבלע בתוכו, לבין היכא שלא בא לתקן את האוכל דבעינן שייבלע בתוכו. | |||
====בוסר==== | ====בוסר==== | ||
{{לוקה בחסר}} | |||
==כבשים ושלקות== | ==כבשים ושלקות== | ||
{{לוקה בחסר}} | |||
[[קטגוריה:דש]] | [[קטגוריה:דש]] | ||
[[קטגוריה:שבת קמג:]] | [[קטגוריה:שבת קמג:]] | ||