9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
אין תקציר עריכה
| שורה 21: | שורה 21: | ||
אבל ה'''רמב"ן''' (קמג ב ד"ה תרדין) כתב על פירוש זה שאינו מחוור. ופירש את הגמרא באופן אחר, שגם תרדין וגם רימונים יש מיעוטא שסוחטים אותם למשקין, ואמרה הגמרא שכשסחטן הרי שאחשיבנהו והו"ל משקה, ולכן פוסל את המקוה כיון שיש על כל פנים מעט בני אדם שסוחטים אותם. וזהו הטעם גם ברימונים שכיון שיש מיעוט שסוחטים אותם וזה גילה דעתו שכוונתו כמותם אסור, אבל פגעין וכיו"ב שאין דרך בני אדם כלל לסוחטן, בטלה דעתו אצל כל אדם ואפילו לכתחילה מותר לסחטן. וכתב הרמב"ן שכן נראה מדברי הרי"ף שהתיר לסחוט פירות ולא חילק כרש"י. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא נמי) וה'''ריטב"א''' (ד"ה היינו טעמא) אחר שדחו פירוש רש"י. והוסיפו הריטב"א והרשב"א שמה שחלק רב פפא על רב חסדא אינו על עצם דינו של רב נחמן, שודאי בזה מודים לו שאסור לסחוט רימונים, אלא רק לענין מקווה חלק עליו. | אבל ה'''רמב"ן''' (קמג ב ד"ה תרדין) כתב על פירוש זה שאינו מחוור. ופירש את הגמרא באופן אחר, שגם תרדין וגם רימונים יש מיעוטא שסוחטים אותם למשקין, ואמרה הגמרא שכשסחטן הרי שאחשיבנהו והו"ל משקה, ולכן פוסל את המקוה כיון שיש על כל פנים מעט בני אדם שסוחטים אותם. וזהו הטעם גם ברימונים שכיון שיש מיעוט שסוחטים אותם וזה גילה דעתו שכוונתו כמותם אסור, אבל פגעין וכיו"ב שאין דרך בני אדם כלל לסוחטן, בטלה דעתו אצל כל אדם ואפילו לכתחילה מותר לסחטן. וכתב הרמב"ן שכן נראה מדברי הרי"ף שהתיר לסחוט פירות ולא חילק כרש"י. כתירוץ זה כתבו גם ה'''רשב"א''' (ד"ה הכא נמי) וה'''ריטב"א''' (ד"ה היינו טעמא) אחר שדחו פירוש רש"י. והוסיפו הריטב"א והרשב"א שמה שחלק רב פפא על רב חסדא אינו על עצם דינו של רב נחמן, שודאי בזה מודים לו שאסור לסחוט רימונים, אלא רק לענין מקווה חלק עליו. | ||
<BR/>ב'''מגן אברהם''' (שכ א) כתב תירוץ זה מדנפשיה. | |||
====תירוץ רב פפא==== | ====תירוץ רב פפא==== | ||
| שורה 54: | שורה 55: | ||
ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מדברים אלו שכתב בבית יוסף, אבל ה'''רמ"א''' (א) העתיקם לדינא וכתב שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים למשקין דינו כתותים ורימונים, נהגו לסחטן לרפואה, מותר. | ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מדברים אלו שכתב בבית יוסף, אבל ה'''רמ"א''' (א) העתיקם לדינא וכתב שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים למשקין דינו כתותים ורימונים, נהגו לסחטן לרפואה, מותר. | ||
<BR/>ה'''מגן אברהם''' (א) | <BR/>ה'''מגן אברהם''' (א) הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. <BR/> | ||
עוד הוסיף המג"א זהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי. | |||
<BR/>וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | |||
==סחיטה לתוך אוכל== | ==סחיטה לתוך אוכל== | ||
ה'''גמרא''' (קמד ב) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שמותר לכתחילה לסחוט אשכול ענבים לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה. | ה'''גמרא''' (קמד ב) מביאה דברי רב יהודה בשם שמואל שמותר לכתחילה לסחוט אשכול ענבים לתוך הקדרה אבל לא לתוך הקערה. | ||