הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"

סחיטת פירות בשבת (עריכה)

גרסה מ־13:08, 15 בנובמבר 2016

נוספו 3,147 בתים , 13:08, 15 בנובמבר 2016

אין תקציר עריכה

א.א

בירוקרטים, עורכי ממשק, מפעילי מערכת

9,780

עריכות

@@ שורה 19: / שורה 19: @@
 לפי הסבר זה של רב חסדא קשה שהרי אם כשסחט אותן הרי החשיבן למשקה, נאמר כן אף בפגעין פרישין ועוזרדין שהחשיבן למשקה, ומה טעם שרי לסחטן לכתחילה?
 <BR/>על זה תירצו '''רש"י''' (ד"ה כרב חסדא) ו'''תוספות''' (ד"ה הכא נמי) שהשתא מתבארת הברייתא שסחט אותם כדי למתק את הפרי ולא על מנת להוציא מהן משקה, ולכן בפגעין וכיו"ב מותר. אך ברימונים אסור אפילו על מנת למתק את הפרי, שכיון שבית מנשיא היו סוחטים בחול לצורך המשקה, חיישינן שאם נתיר לו לסחוט על מנת למתק, יבוא לסחוט גם לשם משקה. ופגעין ליכא החשש הזה, דאין מי שסוחטן בחול למשקה.
+אמנם ה'''רמב"ן''' (קמג ב ד"ה תרדין) כתב על פירוש זה שאינו מחוור. ופירש באופן אחר, שגם תרדין וגם רימונים יש מיעוטא שסוחטים אותם למשקין, ולכן כשסחטן הרי שאחשיבנהו והו"ל משקה כיון שיש אפילו מעט בני אדם שסוחטים אותם. אבל פגעין וכיו"ב אין דרך בני אדם כלל לסוחטן ולכן בטלה דעתו אצל כל אדם
 ====תירוץ רב פפא====
@@ שורה 25: / שורה 27: @@
 ===הכרעת הראשונים===
-ה'''רי"ף''' פסק הלכה כר' יהודה וכפי שביארו שמואל ורבה, שזיתים ורימונים אסור לסחוט ואם יצאו מעצמן לכולי עלמא אסור. פירות שלאו בני סחיטה נינהו לכולי עלמא מותר אף לסוחטן לכתחילה, וכל שכן להינות מן היוצא מהן מאליו. בתותים ורימונים לפי חכמים אסור לסוחטן לכתחילה ואם יצאו מעצמן אסורים, ולפי ר' יהודה תלוי הדבר בדעתו למה ייעדם, שאם ייעדן לאוכלים הדין כחכמים, אבל אם ייעדן למשקים, אף שאסור לסוחטן לכתחילה, מכל מקום היוצא מהם מותר. כדברי הרי"ף כתבו להלכה גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ב) וה'''רמב"ם''' (שבת כא יב).
+ה'''רי"ף''' פסק הלכה כר' יהודה וכפי שביארו שמואל ורבה, שזיתים ורימונים אסור לסחוט ואם יצאו מעצמן לכולי עלמא אסור. פירות שלאו בני סחיטה נינהו לכולי עלמא מותר אף לסוחטן לכתחילה, וכל שכן להינות מן היוצא מהן מאליו. בתותים ורימונים לפי חכמים אסור לסוחטן לכתחילה ואם יצאו מעצמן אסורים, ולפי ר' יהודה תלוי הדבר בדעתו למה ייעדם, שאם ייעדן למשקין הדין כחכמים, אבל אם ייעדן לאוכלין, אף שאסור לסוחטן לכתחילה, מכל מקום היוצא מהם מותר. כדברי הרי"ף כתבו להלכה גם ה'''רא"ש''' (שבת כב ב) וה'''רמב"ם''' (שבת כא יב).
 אמנם ב'''הגהות הסמ"ק''' (רפב י) כתב שכל מה שהתירו בשאר פירות לסחוט לכתחילה, זהו דווקא בסוחט על מנת למתק את הפרי, אך אם סוחט לצורך המשקין, אפילו בשאר פירות אסור. וכן כתב '''רבנו ירוחם''' (ח יב עז ד) בדעת רש"י, וזהו על פי דברי [[#תירוץ רב חסדא|רש"י לעיל בדעת רב חסדא]].
@@ שורה 35: / שורה 37: @@
 ה'''בית חדש''' (שכ ב) כתב לדחות דברי הבית יוסף. שיש לומר שדברי רב חסדא הם למסקנה, שהלכה כרב נחמן שהוא רבו של רב פפא, ועל פי הסבר הגמרא אליבא דרב חסדא. ועוד הוסיף ראיה שכתבה ההגהות סמ"ק, שהרי אפילו [[#כבשים ושלקות|כבשים]] אסור לסחוט לכתחילה, והרי בזה אין המים חלק מהפרי ולא גדלו בתוכן, כל שכן בפירות שיש לאסור לכתחילה. וכן סובר הב"ח לדינא שאין לסחוט אף פרי למימיו אלא רק למתק.
 <BR/>ולתרץ את דברי הרי"ף והרמב"ם והרא"ש שפסקו לכאורה כרב חסדא, כתב הב"ח שם (ד"ה כתב בית יוסף) שאמנם סוברים הם כרב חסדא ולא כרב פפא, אלא שסבורים הם שזהו דווקא במקוה שהוא דאורייתא אמרינן שכיון שסחטן חשיבי משקין ופוסלין את המקוה, אבל בסחיטת פירות שאינם דאורייתא לא אמרינן מתוך שסחטן החשיבן אלא במקום שיש מקצת שעושים כן כגון ברימונים שהיו בית מנשיא סוחטין בחול, דאז אמרינן שזה שסחט מוכח דאחשבינהו וגזרינן, אבל בשאר פירות לא אמרינן דאשבינהו אלא בטלה דעתו אצל כל אדם כיון שאינו דאורייתא.
+וב'''דרישה''' (שכ א) כתב שקושיית הבית יוסף אינה קשה, לפי שבאמת לדינא גם רב פפא סובר כרב נחמן שברימונים אסור, אלא שתמהה הגמרא איך תולה זאת בבית מנשיא שם מיעוטא דעלמא, ומסביר הדרישה שעיקר התמיהה של הגמרא אינה על עצם הדין שברימונים אסור, אלא על מה שתלתה זאת במנהגם של בית מנשיא, אבל לעצם הדין יש לו טעם אחר, וכמו שמשמע פשט הברייתא שאין הדין תלוי במנהגם של בית מנשיא. לכן הגם שדחאו רב פפא מ"מ עיקר הדין קיים.
+===הכרעת הפוסקים===
+להלכה כתב ה'''שלחן ערוך''' (אורח חיים שכ א) כדברי שלושת עמודי ההוראה - הרי"ף, הרמב"ם והרא"ש, שזיתים וענבים אסור לכתחילה ואף ביצאו מעצמן. תותים ורימונים אם ייעדן למשקין אסורים כזיתים וענבים, ייעדן לאוכלין אסור לסחטן לכתחילה אבל היוצא מהן מותר. ושאר כל הפירות מותר לסחטן לכתחילה. ולא הזכיר החילוק בין סחיטה למתק או למימיהן.
+וב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י.
+ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה (כב ב) שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה. והוסיף וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם משמע בגמרא שהיה אסור.
+<BR/>והוסיף הבית יוסף וכתב שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת.
 ==סחיטה לתוך אוכל==