9,780
עריכות
הבדלים בין גרסאות בדף "סחיטת פירות בשבת"
אין תקציר עריכה
מ (()) |
|||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י. | אבל ה'''משנה ברורה''' (שכ ז) וכן ב'''באור הלכה''' (ד"ה מותר) כתב להכריע כפשט דברי השלחן ערוך וכפי שהכריע בבית יוסף, ודלא כרש"י ותוס' שחילקו בין למתק לבין למשקין, ואף אפשר שגם הם לא כתבו כן לדינא וכמו שכתב הב"י. | ||
=== שאר פירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים === | === סחיטת שאר פירות, ופירות שאין דרך לסוחטן אלא במקומות מסויימים === | ||
ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44347&st=&pgnum=83 (כב ב)] שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה. | ב'''בית יוסף''' (שכ ד"ה ומשמע לי) כתב שלא רק תותים ורימונים אסור לכתחילה, אלא הוא הדין לכל פרי שדרך לסוחטו למימיו, אסור לסחטו בשבת. והוכיח כן מדברי ה'''רא"ש''' בתשובה [http://beta.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=44347&st=&pgnum=83 (כב ב)] שהתיר [[לסחוט לימונים]] מפני שאין דרך לסוחטן לצורך משקה. | ||
<BR/>והוסיף הב"י וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם | <BR/>והוסיף הב"י וכתב שאפילו אם ברוב העולם אין מנהג לסחוט פרי זה רק נודע לנו ששום מקום כן נוהגים לסוחטו למימיו אסור, דומיא דבית מנשיא בן מנחם שאף שהגמרא מקשה אטו מנשה רובא דעלמא, זהו דווקא אם הוא יחידי אמרינן דבטלה דעתו אצל כל אדם, אבל אם היה זה על כל פנים מנהג של מקום שלם, משמע בגמרא שהיה אסור, וכמו דחיישינן למנהג ערביא לגבי מקיים קוצים בכרם. | ||
<BR /> | <BR />עוד הוסיף הב"י, שאם סיבת המנהג לסוחטו למימיו באותו מקום היא משום רפואה, אין לאסור משום כך, דדווקא אם סוחטים בחול לשום תענוג או לרוויה אסרינן בשבת. | ||
ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר. | ב'''שלחן ערוך''' לא הזכיר מה שכתב בבית יוסף על פי הרא"ש, אבל ה'''רמ"א''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] כתב לדינא שבמקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לשתות מימיו לצמא או תענוג, דינו כתותים ורימונים, ואם נהגו לסחטן לרפואה, מותר. | ||
ה'''מגן אברהם''' [http://beta.hebrewbooks.org/tursa.aspx?a=oc_x1576 (א)] דייק מדברי הרמ"א שאין כוונתו לפסוק כהב"י, אלא שרק באותו מקום שנוהגים אסור, אבל בשאר מקומות שרי. ותמה על דברי הב"י, | |||
הכריע שאם יש מקום שנהגו לסחוט פרי מסויים לצורך משקה, אפילו נוהגים כן רק מקצת בני אדם, אסור לסחוט בכל מקום. וכן מתבאר מתוך דברי ה'''גר"א''' בביאורו (). עוד הוסיף המג"א שזהו דווקא בענין שאם היה לכל העולם פירות הרבה מאלו היו סוחטין אותם, אך אם לא, אינו אסור אלא אמרינן בטלה דעתם של הסוחטים את אותו הפרי, אצל כל אדם שאינם סוחטים אפילו לו היה להם הרבה מאותו הפרי. | |||
<BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | <BR />וב'''באור הלכה''' (ד"ה ובמקום) כתב על הוספה זו של המג"א שדין זה אינו ברור, שמדברי הרשב"א והריטב"א והרמב"ם מוכח שאפילו אם לא היה רוב העולם סוחטים אותם לו היה להם הרבה מאותו הפרי, אפילו הכי אסור. וסיים שם לדינא שעל כל פנים באותו מקום ודאי אין להקל. | ||