הבדלים בין גרסאות בדף "סוף זמן קריאת שמע של ערבית"

אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 3: שורה 3:
==מחלוקת התנאים והכרעת הבבלי==
==מחלוקת התנאים והכרעת הבבלי==
ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas (ברכות א א)] הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית. לדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר.  
ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas (ברכות א א)] הובאה מחלוקת תנאים עד מתי ניתן לקרוא קריאת שמע של ערבית. לדעת רבי אליעזר ניתן לקוראה עד סוף האשמורה הראשונה (סוף השליש הראשון של הלילה), לדעת חכמים עד חצות הלילה, ולדעת רבן גמליאל עד עמוד השחר.  
<BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4&format=pdf (ברכות ד א)] מובא שחכמים סוברים בעיקרא דדינא כרבן גמליאל, שזמן קריאה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים והיינו עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם ואמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. וכן מובא ב'''ברייתא''' בגמרא [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ד ב)], שחכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהיה אדם בא לביתו ואוכל קימעא וישן קימעא וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. לכן הקדימו את זמן הקריאה כדי שיכנס מיד לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל.  
<BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4&format=pdf (ברכות ד א)] מובא שחכמים סוברים בעיקרא דדינא כרבן גמליאל, שזמן קריאה הוא כל זמן שבני אדם שוכבים והיינו עד סוף הלילה, אלא שעשו סייג לדבריהם ואמרו עד חצות כדי להרחיק את האדם מן העבירה. וכראיה לזה מביאה הגמרא '''ברייתא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4b&format=pdf (ד ב)], האומרת שחכמים עשו סייג לדבריהם כדי שלא יהיה אדם בא לביתו ואוכל קימעא וישן קימעא וחוטפתו שינה ונמצא ישן כל הלילה. לכן הקדימו את זמן הקריאה כדי שיכנס מיד לבית הכנסת ויקרא קריאת שמע ויתפלל.  


ב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4&format=pdf (ד א ד"ה חכמים וד"ה אי)] מבואר שמחלוקת רבי אליעזר וחכמים היא במשמעות הפסוק "בשכבך", שלדעת רבי אליעזר פירושו כל זמן שבני אדם עוסקים לילך ולשכב, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ואילו לדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבני אדם שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר. ובדעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה כנ"ל.
ב'''רש"י''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=4&format=pdf (ד א ד"ה חכמים וד"ה אי)] מבואר שמחלוקת רבי אליעזר וחכמים היא במשמעות הפסוק "בשכבך", שלדעת רבי אליעזר פירושו כל זמן שבני אדם עוסקים לילך ולשכב, והמאחרים ביותר ישנים בשליש הלילה, ולכן רק עד זמן זה ניתן לקרוא ק"ש. ואילו לדעת רבן גמליאל כוונת הפסוק היא כל זמן שבני אדם שוכבים, ואם כן ניתן לקרוא כל הלילה, עד עלות השחר. ובדעת חכמים הסתפקה הגמרא, והכריעה שסוברים כרבן גמליאל במשמעות הפסוק, אלא שעשו סייג כדי להרחיק את האדם מן העבירה כנ"ל.
שורה 9: שורה 9:
עוד ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas (ברכות א א)] מובא שבניו של רבן גמליאל באו מבית המשתה בלילה אל אביהם ואמרו לו שטרם קראו קריאת שמע של ערבית. אמר להם רבן גמליאל שכל זמן שלא עלה עמוד השחר רשאים הם לקרוא, לפי שמה שאמרו חכמים עד חצות אינו אלא להרחיק את האדם מן העבירה.  
עוד ב'''משנה''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas (ברכות א א)] מובא שבניו של רבן גמליאל באו מבית המשתה בלילה אל אביהם ואמרו לו שטרם קראו קריאת שמע של ערבית. אמר להם רבן גמליאל שכל זמן שלא עלה עמוד השחר רשאים הם לקרוא, לפי שמה שאמרו חכמים עד חצות אינו אלא להרחיק את האדם מן העבירה.  
<BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=9&format=pdf (ט א)] מובא שאף שבניו ידעו מה דעת אביהם בענין זה, מכל מקום באו ושאלוהו האם הלכה כחכמים בזה, שיחיד ורבים הלכה כרבים ואין להם לקרוא אחר חצות, או שמא גם חכמים סוברים כמותו בעיקרא דדינא ואינם חולקים אלא לענין סייג, שרק לכתחילה יש לקרוא עד חצות, אבל בדיעבד מותר לקרוא עד עלות השחר. ועל זה ענה להם רבן גמליאל, שחכמים סבורים כמותו אלא שעשו הם סייג ולכן מותרים וצריכים הם לקרוא כעת.
<BR/>וב'''גמרא''' [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=9&format=pdf (ט א)] מובא שאף שבניו ידעו מה דעת אביהם בענין זה, מכל מקום באו ושאלוהו האם הלכה כחכמים בזה, שיחיד ורבים הלכה כרבים ואין להם לקרוא אחר חצות, או שמא גם חכמים סוברים כמותו בעיקרא דדינא ואינם חולקים אלא לענין סייג, שרק לכתחילה יש לקרוא עד חצות, אבל בדיעבד מותר לקרוא עד עלות השחר. ועל זה ענה להם רבן גמליאל, שחכמים סבורים כמותו אלא שעשו הם סייג ולכן מותרים וצריכים הם לקרוא כעת.
<BR/>מגמרא זו מבואר לכאורה שכולם מודים שהלכה כחכמים, אלא שאומר רבן גמליאל שגם לפי חכמים מותר וצריך בדיעבד לקרוא על עלות השחר. אלא שזה סותר לכאורה את ה''גמרא''' לעיל [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ח ב)], שם להדיא פוסק רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבן גמליאל.  
<BR/>מגמרא זו מבואר לכאורה שכולם מודים שהלכה כחכמים, אלא שאומר רבן גמליאל שגם לפי חכמים מותר וצריך בדיעבד לקרוא על עלות השחר. אלא שזה סותר לכאורה '''גמרא''' אחרת לעיל [http://beta.hebrewbooks.org/shas.aspx?mesechta=1&daf=8b&format=pdf (ח ב)], שבה להדיא פוסק רב יהודה בשם שמואל שהלכה כרבן גמליאל.  


[[#מחלוקת הראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים|להלן]] יתבאר שישנן שתי אפשרויות בראשונים ליישוב הסתירה.
[[#מחלוקת הראשונים אם הלכה כרבן גמליאל או כחכמים|להלן]] יתבאר שישנן שתי אפשרויות בראשונים ליישוב הסתירה.